האם פסק דין בע״מ 191/15 מהווה שינוי נסיבות?
על שינוי מהותי ותחושת הצדק
בעקבות החלטת העליון כי במשמורת משותפת בילדים מעל גיל 6 כששני הצדדים משתכרים באופן זהה, הבעל ישלם דמי מזונות מופחתים או לא ישלם כלל, הלכה הידועה כבע״מ 919/15. אני מקבל פניות מלקוחות שמצויים במשמורת משותפת(50-50) או ״סמי משותפת״ (60-40), והילדים מעל גיל 6 שנים, ומשלמים דמי מזונות, לעיתים גבוהים, ושואלים אותי האם בעקבות ההלכה שנפסקה הם יכולים לדרוש להפחית את דמי המזונות שמשלמים או לבטלם כליל.
ברשותכם ולמען אלו שאין להם כוח לקרוא את פסק הדין, אנסה לאמל״ק… ואתחיל מהסוף, אם לא היו שינוי נסיבות מהותיות, ו/או עיקרון תחושת הצדק לא באה לידי ביטוי כפי שאפרטם בהמשך, הרי שפסק הדין לבדו אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי ודמי המזונות לא יופחתו רק בגלל פסק הדין. ולתשובה בהרחבה. כאשר בית-המשפט פוסק על תשלום מזונות, או כששני הצדדים מסכימים ביניהם על משמורת ודמי מזונות, בית-המשפט והצדדים תמיד יסתכלו קדימה לעתיד, כמו הסכם בין הצדדים הצופה פני העתיד כך בית-המשפט כבני הזוג לוקח בחשבון את צרכי הילדים, את כושר ההשתכרות של הצדדים, מגוריהם וכד׳. נקבע בעבר כי כדי לשנות פסק דין מזונות או הסכם צריך שיהיה שינוי נסיבות מהותי. ומהו אותו שינוי נסיבות מהותי? מי שמעונין להפחית מזונות מוטל עליו נטל ההוכחה לשינוי הנסיבות. הנטל הינו כבד משקל ויש צורך בשכנוע של ממש שיצדיק סטייה מהמוסכם, שכן פסק דין למזונות צופה מטבעו פני עתיד, כך שרק שינוי משמעותי בנסיבות, אשר לא נצפה ולא ניתן היה לצפות מראש, עת הגיעו הצדדים להסכמות וניתן פסק הדין, יצדיק בחינה חוזרת של בית המשפט בסוגיית המזונות.
רק נסיבות היורדות לשורשו של פסק הדין הקודם, דהיינו היכולות להשפיע ממש על עצם החבות של החייב במזונות או כאלו הפוגעות או עלולות לפגוע בגובה החיוב או לשורשו של סכום החיוב, כאשר פגיעה זו היא אכן שורשית ועניינית שאין להתעלם ממנה – יהוו את השינוי המהותי הדרוש כדי שלבית המשפט תהיה האפשרות שבדין, לבחון ולשקול מחדש את עניין שיעור המזונות. ברור כי התפתחויות שנוצרו לאחר פסק הדין המקורי שניתן היה לצפות מראש, אינן מהוות שינוי נסיבות מהותי המחייב בחינה נוספת של דמי המזונות. יש לפרש את המושג "שינוי נסיבות" באופן דווקני, על מנת שלא להפר את האיזון בין סופיות הדיון למצבי החיים המשתנים.
כאשר דמי המזונות נקבעו בהסכמת הצדדים, ביהמ“ש לא יטה להתערב בשיעור דמי מזונות שנקבעו בהסכמה, אלא אם הפך החיוב בלתי מאוזן באופן בולט, בנסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש בעת חתימת ההסכם. דוגמא לשינוי נסיבות מהותי: פציעת בן הזוג באופן שאינו משתכר, חוסר איזון מהותי שנוצר לאחר פסק הדין בגובה השתכרות הצדדים, שינוי מהותי במשמורת הילדים וכד׳.
האם פסק דין בע״מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות מהותי? בפסיקה הרווחת שניתנה לאחרונה לאחר פסק הדין דלעיל, נקבע כי אין רק בפסק הדין לראות משום שינוי נסיבות מהותי שרק בגללו יפחיתו את תשלום המזונות. אולם אין ספק שהלכת 919/15 הוסיפה נדבך חשוב מעבר לשינוי נסיבות מהותי והוא ״תחושת הצדק״. ובמילים אחרות, אם בעבר בדקו לצורך הפחתת מזונות רק האם היה שינוי נסיבות מהותי, הרי שהיום אם ההורים לא עומדים באופן הדוק בזמני השהות, או שצד אחד משתכר בפער משמעותי מהצד השני, הרי שגם אם אין שינוי מהותי ביחס לפסק הדין או להסכם, יש להתייחס לתחושת הצדק בין בני הזוג, וניתן יהיה במצב זה לבקש הפחתת מזונות.
אין באמור לעיל משום הלכה ו/או ייעוץ מחייב ובכל מקרה מוזמנים ליצור עמי קשר בטלפון 054-4813622
