הליך יישוב סכסוך במשפחה

ללקוחות רבים ייעצתי לפנות להליך יישוב סכסוך עוד בטרם ישכרו את שירותי כעורך דין, אני מאוד מאמין בהליך זה ובמסגרת שהוא נותן לצדדים. לטובת מי שלא מכיר את הליך יישוב סכסוך, הנה כמה מילים על הליך שיכול למנוע סכסוך וללבות את האש במשפחה.

עד שנת 2016, היה ניתן להגיש תביעה בענייני משפחה לבית המשפט, או לבית הדין הרבני מבלי צורך בהליך קודם. האופן המהיר בו ניתן היה להגיש תביעה, הוכיח כלא יעיל כלל, וכלא תורם לתא המשפחתי, שהרי ממילא מרבית הסכסוכים נפתרו בסופו של דבר בהסכם, כך שפעמים רבות הגשת התביעה התייתרה בדיעבד.

על כן בשנת 2016 חוקקה הכנסת את ״חוק הסדר התדיינות המשפחה״, בו נקבע, כי ככלל, לפני הגשת כל תביעה בבית-המשפט למשפחה או בבי״ד הרבני בכל סכסוך הקשור במשפחה (מזונות, משמרות, רכוש, מדור, אבהות, עיזבון) יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, וממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד לסיום ההליך, מנועים שני הצדדים להגיש תביעה כלשהי לבית המשפט או לבית הדין הרבני (למעט בעניינים דחופים שאפרטם בהמשך). עם תום ההליך, וככל והצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמות, תהא הדלת פתוחה בפני מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך פתוחה להגיש תובענה בבית-המשפט או בביד״ר. 

בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, אין צורך לפרט על מה הסכסוך,  אלא מציינים שקיים סכסוך ומבקשים ליישבו באמצעות ההליך ליישוב סכסוך, את הבקשה מגישים לבית המשפט המוסמך או לבית הדין הרבני המוסמך באופן ישיר או על-ידי עורך דין.

עם קליטת הבקשה, הצדדים מוזמנים לפגישה ראשונה לצורך מידע, היכרות ותיאום (להלן: ״פגישת מהו״ת״). המדינה מממנת לצדדים סה״כ 4 פגישות, כשהפגישה הראשונה מתקיימת ללא נוכחות עורכי הדין, בפגישה הראשונה הצדדים מקבלים החלטה האם יש טעם בהמשך מפגשי גישור או שחבל על הזמן ואין עם מי לדבר ואז הדלת פתוחה להגשת תביעה בבית-המשפט. 

אם הצדדים הסכימו להמשיך להפגש ולשוחח, הרי שפגישות הבאות הם יכולים להגיע  עם עורכי דינם (למרות שאני ממליץ דווקא שהצדדים ישוחחו ביניהם בלי נוכחות עורכי הדין שלפעמים עלולים ללבות את הסכסוך). 

אני יודע שיש המקלים ראש בהליך זה, ומנסים לדלג עליו בשביל לצאת ידי חובה ולהמשיך הלאה למשפט, לדעתי זהו הליך חשוב בו לעיתים, לראשונה מהפרידה מדברים הצדדים זה עם זה. הליך יישוב סכסוך יכול להיות כהליך בפני עצמו כשבני זוג לא מצליחים לתקשר ביניהם בלי מריבה וצריכים גורם צד ג׳ שיסייע להם להגיע להסכמות. או שצד אחד שש אלי קרב והצד השני רוצה לדבר אבל אין מקום מכיל, ואז שימוש בהליך זה יכול לסייע רבות. 

חשוב לציין שכל הדברים הנאמרים בהליך זה לא יכולים לשמש אתכם בבית משפט. זהו יתרון מהותי, שכן ניתן להגיע להסכמות רבות במהלך המשא ומתן, ועד לרגע חתימת הסכם אין להן תוקף, ובמקרה שהליך הגישור לא צלח, לא יוכלו לעשות שימוש בהסכמות שהיו במהלכו.

רק לאחר חתימת הסכם, הכולל בתוכו את כל ההסכמות בכל הנושאים, אזי משתכללת ההסכמות להסכם אחד כתוב וחתום על-ידי שני הצדדים. 

בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אף צד אינו יכול  להגיש תביעות לבית משפט, למעט בקשות לסעדים דחופים או סעדים זמניים:

סעד דחוף –  בקשה לאישור פעולה דחופה בקטין, בקשה להנפקת דרכון, בקשה לרישום ללימודים,  תביעה למזונות זמניים, משמורת זמנית, הסדרי ראיה מיידיים כשאין שת״פ בין ההורים ואי קיום ההליך הדחוף יכול לגרום נזק של ממש לקטינים.  סעד זמני – בעיקר כדי לשמור על המצב הקיים (סטטוס קוו), כגון בקשה לסעד זמני לעיכוב יציאה מהארץ, בקשה לעיקול הנכסים ע״מ שלא תהיה הברחת נכסים.

לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, לזכות הצד שהגיש את הבקשה יש 15 ימים, בהם הוא רשאי להגיש תובענה לרשות המשפטית המוסמכת לבחירותו (בית-המשפט או בית הדין הרבני).

במקרים חריגים ניתן לדלג על שלב יישוב סכסוך, למשל, אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות בגלל אלימות בעלה, מן הסתם ממש אין לא יהיה היגיון במפגש גישור עם אדם שהתנהג אליה באלימות.

מניסיוני הרב ולאחר עשרות תיקי יישוב כסכסוך שפתחתי, מרביתם! הסתיימו בהסכמה בין הצדדים או בהמשך הידברות, במקום הליך של תביעה בבית-המשפט, ההליך הזה הוא כלי מדהים שיכול למנוע סבל רב לבני הזוג, ולחסוך להם הרבה כסף, שבמקום שיוציאו על עורכי דין ישקיעו בילדיהם ובעצמם.

מוזמנות להתייעץ עמי לגבי הליך יישוב סכסוך ולפני נקיטת צעדים משמעותיים בנייד 0544813622