צו קיום צוואה

בימים אלו קבלתי צו מבית המשפט המאשר צוואה שנחתמה בפני עדים וקובע כי יש לקיימה. חשבתי לכתוב מספר משפטים על הליך של ״צו קיום צוואה״, מתי בית-המשפט מעורב אם בכלל, ומתי בכלל אין צורך להגיע לבית-המשפט אלא לרשם הירושות שהוא זה שאמור מלכתחילה להוציא את הצו.

 

אתחיל בצוואה – כתבתי כבר פה על סוגי צוואת, למען הנוחות אשוב ואחדד. הצוואה הנפוצה ביותר, נקראת ״צוואה בעדים״, זוהי צוואה, מודפסת בדרך כלל, עליה חותם עורך הצוואה (המצווה) בפני שני עדים ניטרליים, קרי, עדים שאין להם ענין בצוואה, שכן הם לא ״נהנים״ בצוואה. העדים יכולים להיות שכנים או כל אדם שלא קשור למצווה.

על הצוואה להיות ערוכה כדין, לכתוב בה שהיא מבטלת צוואות קודמות אם קיימות, ואיזכור לכך שעורך הצוואה כותב ומצווה את צוואתו בדעה צלולה, ללא לחץ או כפיה כלשהי.

לאחר עריכת הצוואה, רצוי ומומלץ להפקיד אותה אצל רשם הירושות וכמובן לשמור את מקור הצוואה. ולכן בדרך כלל, כל צוואה נחתמת 3 פעמים על מנת שיהיו כמה מסמכי מקור .

לאחר פטירת עורך הצוואה, הצוואה נכנסת לתוקף ורק היורשים על פי הצוואה יכולים להנות מנכסי העיזבון, זאת להבדיל מצו ירושה על פי חוק, שבמקרה כזה היורשים קבועים בחוק. אולם אם יש צוואה, היא גוברת על החוק ועושים רק את רצון המצווה.

ההליך הסטנדרטי לאישור הצוואה הוא הגשת מקור הצוואה לרשם הירושות, בצירוף תצהיר המעיד כי הנהנים על פי הצוואה מיודעים לצוואה ושאין צוואה אחרת על פני צוואת מקור שהוגשה. ככל ואין התנגדות לקיום הצוואה על-ידי מי מהיורשים הפוטנציאליים, רשם הירושות מוציא צו לקיום הצוואה.

אולם ישנם תרחישים בהם רשם הירושות אינו מוסמך להוציא צו לקיום הצוואה, ובמקרים אלו, רשם הירושות מעביר את הבקשה לקיום הצוואה לבית-המשפט לעניני משפחה באיזור מגורי המצווה לשם דיון בשאלה האם לקיים את הצוואה או לפסול אותה ולקבל צוואה אחרת או להחיל את חוק הירושה.

 

הנה מספר דוגמאות מחוק הירושה, למקרים של העברת הכרעה לבית-המשפט:

 

1. אם אין בידי היורשים את מקור הצוואה אלא רק העתק ממנה – במצב כזה, בית-המשפט בודק מדוע אין את הצוואה המקורית, ומעונין לשמוע את הדעה של היורשים על פי דין. נניח שבצוואה נקבע שיש רק יורש אחד, ואילו שאר הילדים נושלו לפי הצוואה, מן הסתם הילדים, שהם יורשים על פי דין ואשר נושלו מהצוואה, יתנגדו בתוקף לקיום הצוואה בהעתק, ואז על בית-המשפט יהיה להכריע האם הצוואה שבהעתק היא ״נאמן למקור״ וזו הצוואה הנכונה, או שאין מקום לקיימה ואז יינתן צו ירושה. ככל ובית-המשפט משוכנע שהעתק הצוואה נאמן למקור ובוודאי אם אין התנגדות לקיימה על-ידי שאר היורשים, בית-המשפט יתן צו קיום צוואה לפי העתק הצוואה.

 

2. התנגדות לצוואה – ישנם מספר עילות לבקש את ביטול הצוואה, כאשר העילה הנפוצה ביותר היא ״צוואה מאוחרת״, נניח שהבאנו לרשם הירושות צוואה מקורית משנת 2020 וביקשנו לקיימה, כשלפתע מגיע יורש פוטנציאלי עם צוואה מקורית משנת 2022, ומתנגד לקיים את הצוואה משנת 2020. במקרה כזה, אם הצוואה המאוחרת נעשתה כדין, והמצווה היה צלול בדעתו ללא עוררין, ברור שהצוואה המאוחרת תקויים.

 

3. עילה נוספת ונפוצה להתנגדות לצוואה היא הטענה שבשעת כתיבת הצוואה, המצווה לא היה צלול בדעתו, או שהמצווה היה מאושפז בבית חולים ונטל תרופות המטשטשות את דעתו בעת שכתב הצוואה. טענה זו צריכה להתמך בראיות ברורות לכך. רק אומר בהערה, שטענה כי המצווה היה במצב דמנטי למשל, לא יכולה לשלול צוואה באופן אוטומטי שכן גם לאנשים הסובלים מדמנציה ישנם רגעים בהם הם צלולים. עילת חוסר צלילות, היא עילה שיש להוכיחה מעבר לכל ספק סביר, על-ידי רופאים מומחים, עדויות של אנשים ״חיצוניים״ לצוואה ועוד.

 

4. עילה נוספת להתנגדות לצוואה היא הטענה שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, לחץ, איום או אונס. טענה נפוצה וידועה ממקרים רבים, שלאחר פטירת קרוב משפחה, מתברר שהוא הוריש בצוואתו את כל הונו למטפל/ת שסעד/ה אותו בחודשיו האחרונים, ואז הילדים באים ואומרים שלמטפל/ת היתה השפעה בלתי הוגנת על המצווה. כמובן שזו טענה שיש להוכיח אותה.

 

5. עילה נוספת להתנגדות לצוואה היא פגמים בצוואה, למשל חתימה מול עד אחד, או שאחד הנהנים בצוואה חתם כעד על הצוואה וכד׳.

 

 

אני ממליץ תמיד ללקוחותי בגיל הזהב, להביא אישור מרופא פסיכוגריאטרי שקובע כי המצווה צלול בדעתו, כשיר לחתום על מסמכים ויודע היטב מה הוא רוצה לצוות על מנת למנוע בעיות עתידיות ומחלוקות בתוך המשפחה.

 

מאחל לכולנו אריכות ימים בבריאות ובצלילות, והאמת והשלום אהבו.

 

לעריכת צוואה והגשת בקשה לצו קיום צוואה מוזמנים לפנות אלי בנייד 0544813622