הפרת הסכם גירושין
בחודשים האחרונים טיפלתי במספר מקרים של הפרת הסכם הגירושין וחשבתי לעורר פה מודעות בנושא זה.
אתחיל מהסוף, הסכם שקיבל תוקף פסק דין על-ידי בית-המשפט או בית הדין הרבני, אסור להפר, בדיוק כמו הפרת פסק דין. אתם רוצים לשנות את הסכם ? תוכיחו שמיום חתימת ההסכם אירע שינוי נסיבות מהותי וגשו לבית-המשפט בבקשה לשינוי הסכם.
אולם מה קורה אם מי מהצדדים הפר את ההסכם ?
ובכן, הסכם גירושין כולל בתוכו בדרך כלל, מספר נושאים : א. הסדרי ראית הקטינים ב. מזונות ילדים הכוללים מדור ומחציות ג. חלוקת רכוש של בני הזוג שהתגרשו. ד. התחייבות להתגרש ברבנות כדמו״י.
הפרה של מי מהצדדים באחד או יותר מנושאים האלו, תוביל בדרך כלל לאפשרויות שונות:
הפרה של אי תשלום דמי מזונות או אי תשלום מחציות הקבועות בהסכם – למי שלא יודע, מחציות הם סכומים שעל בני הזוג לשלמם שווה בשווה ולכן נקראים מחציות. כך למשל, אם נקבע בהסכם שעבור טיפול רגשי, חוגים וקייטנות ישלמו הצדדים שווה בשווה, האמא שילמה בפועל, רודפת אחרי הגרוש שלה שיחזיר לה מחצית מהתשלום ששילמה והוא לא משלם. או שלא משלם מלוא דמי מזונות. במקרה כזה, ניתן לפנות ישירות להוצאה לפועל ולפתוח הליך תביעת דמי מזונות ו/או מחציות.
אלו הם הליכים נפרדים בהוצל״פ ולכן אם יש הפרה באי תשלום מזונות וגם הפרה באי תשלום מחציות, פותחים שני תיקים בהוצל״פ. כמובן שיש לצרף את ההסכם מכוחו מתחייב הצד השני לשלם מזונות ומחציות, יש לצרף קבלות המוכיחות חלקו של הצד המפר בגובה חובו, תדפיס בנק להראות שדמי המזונות לא עברו במלואן או עברו בחלקן וכד׳.
ההוצל״פ נוקט הליכים כנגד המפר על מנת לגבות את סכום המזונות, מעיקול משכורת, ועד שלילת רישיון נהיגה וכד׳. חשוב לצין שעצם פתיחת תיק בהוצאה לפועל מגדילה את גובה החוב ועל כן יש לצד המפר אינטרס לסיים את הפרתו.
הליך בהוצל״פ הוא פשוט וידידותי, אין צורך בעורך דין מייצג, כי נציגי ההוצל״פ עושים את מרבית העבודה. כמובן שאם זה מסתבך, והצד המפר מגיש התנגדות וכד׳, ממליץ להתייעץ עם עורך דין.
הפרה של הסדרי ראיה – ניתן לפעול בכמה מישורים: פנייה למשטרה בתלונה על הפרת צו שיפוטי בכל הנוגע להסדרי הראיה. פנייה לבית-המשפט בבקשה לאכיפת ההסכם כולל מתן קנס על כל יום הפרה, או בתביעה על פי פקודת ביזיון בית-המשפט. ובכלל, אם ההפרה הזו מתמשכת, יש לה גם היבט כלכלי, ולכן ניתן לשקול תביעה להגדלת מזונות עקב אי קיום הסדרי הראיה המהווה שינוי נסיבות מהותי.
הפרה של חלוקת רכוש – אם נקבע בהסכם כי צד א׳ ישלם לצד ב׳ סכום קצוב בתוך פרק זמן מסויים, וסכום זה לא שולם, ניתן לתבוע את הסכום בהוצל״פ. כיוון שהסכום ידוע ונקוב.
אם אין סכומים קבועים וקצובים אלא רק התחייבות הצדדים, למשל, נקבע כי הצדדים ימכרו את דירת המגורים שלהם, דבר שלא קורה בפועל כי מי מהצדדים אינו מעונין לעזוב את הדירה וכד׳. זהו מצב שבו רק לבית המשפט יש סמכות לדון, ובמקרה כזה מגישים תביעה לאכיפת הסכם, תביעת פיצויים וכד׳.
הפרה של אי רצון להתגרש / לקבל גט או לתת גט – זהו המקרה היחיד שאינו בסמכותו של בית-המשפט לעניני משפחה אלא בסמכות בית הדין הרבני, ועל פי ההלכה בדבר כפיית מתן גט ״כופין אותו עד שיאמר רוצה אני״, זהו נושא מורכב מאין כמותו ולמרבה הצער מביא לעגינות וכד׳. ולכן אני ממליץ תמיד שהסכם הגירושין יהיה תלוי במתן הגט, קרי, אשה שתסכים לוותר על מזונותיה ועל דמי כתובתה תעשה זאת בכפוף לקבלת גט ואז יש תמריץ כלכלי לגבר ליתן את הגט.
ממליץ לכם לפנות אלי בכל מקרה של הפרה על-ידי הצד האחר או אם אתם חושבים להפר, עדיף שתתייעצו לפני שאתם מפירים שכן, סוף מעשה במחשבה תחילה.
אני זמין בנייד 0544813622
עם ישראל חי