הליך יישוב סכסוך – איציק הראל עורך דין לגירושין
עד שנת 2016, היה ניתן להגיש תביעה בענייני משפחה, באופן ישיר, לבית המשפט, או לבית הדין הרבני. הדבר יצר את התהליך שקרוי ״מירוץ הסמכויות״, לפיו, הראשון שפותח הליך, הוא יקבע היכן ההליך יתקיים, אם בבית דין רבני או בבית משפט.
האופן המהיר בו ניתן היה להגיש תביעה, הוכיח כלא יעיל כלל, וכלא תורם לתא המשפחתי, שהרי ממילא מרבית הסכסוכים נפתרו בסופו של דבר בהסכם, כך שפעמים רבות הגשת התביעה התייתרה בדיעבד.
על כן בשנת 2016 חוקק חוק הסדר התדיינות המשפחה, בו נקבע, כי ככלל, לפני הגשת כל תביעה בבית-המשפט למשפחה או בבי״ד הרבני בכל סכסוך הקשור במשפחה (מזונות, משמרות, רכוש, מדור, אבהות, עיזבון) יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. ממועד הגשת הבקשה ועד לסיום הליך יישוב הסכסוך, מנועים שני הצדדים להגיש תביעה כלשהי לבית המשפט או לבית הדין הרבני (למעט בעניינים דחופים שאפרטם בהמשך). עם תום ההליך, הצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמות, תהא הדלת פתוחה בפני מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך פתוחה להגיש תובענה בבית-המשפט או בביד״ר.
בעת הגשת בקשה ליישוב סכסוך, אין צורך לציין על מה הסכסוך, אלא מציינים שקיים סכסוך ומבקשים ליישבו באמצעות ההליך ליישוב סכסוך.
את הבקשה מגישים לבית המשפט המוסמך או לבית הדין הרבני המוסמך באופן ישיר או על-ידי עורך דין.
עם קליטת הבקשה, הצדדים מוזמנים לפגישה ראשונה לצורך מידע, היכרות ותיאום (להלן: ״פגישת מהו״ת״). המדינה מממנת סה״כ 4 פגישות, כשהפגישה הראשונה מתקיימת ללא נוכחות עורכי הדין, שם הצדדים מדברים ביניהם ומקבלים החלטה האם להמשיך במפגש גישור או לפנות לבית-המשפט.
המטרה של המפגש הוא להביא את הצדדים לקבוע הסדרים ביניהם בנושאים השנויים במחלוקת כגון: הסדרי ראיה, מזונות וכד׳.
בתום המפגש הראשון יכולים הצדדים לקבל החלטה האם להמשיך למפגשי גישור או שהמצב כל-כך נפיץ ואז אין טעם להמשיך בהליך.
אם הצדדים הסכימו להמשיך להפגש, הם כבר יכולים להגיע למפגש עם עורכי דינם (למרות שאני ממליץ דווקא שהצדדים ישוחחו ביניהם בלי נוכחות עורכי הדין שלפעמים עלולים ללבות את הסכסוך).
יש המקלים ראש בהליך זה, ומנסים לדלג עליו בשביל לצאת ידי חובה ולהמשיך הלאה למשפט, לדעתי זהו הליך חשוב בו לעיתים, לראשונה מהפרידה מדברים הצדדים זה עם זה. הליך יישוב סכסוך יכול להיות כהליך בפני עצמו כשבני זוג לא מצליחים לתקשר ביניהם בלי מריבה וצריכים גורם צד ג׳ שיסייע להם להגיע להסכמות. או שצד אחד שש אלי קרב והצד השני רוצה לדבר אבל אין מקום מכיל, שימוש בהליך זה יכול לסייע רבות.
חשוב לציין שכל הדברים הנאמרים בהליך הזה לא יכולים לשמש אתכם בבית משפט. זהו יתרון מהותי, שכן ניתן להגיע להסכמות רבות במהלך המשא ומתן, ועד לרגע חתימת הסכם אין להן תוקף, ובמקרה שהליך מהו״ת לא צלח, לא יוכלו לעשות שימוש בהסכמות שהיו במהלכו.
רק לאחר חתימת הסכם, הכולל בתוכו את כל ההסכמות בכל הנושאים, אזי משתכללת ההסכמות להסכם אחד כתוב וחתום על-ידי שני הצדדים.
במהלך הליך יישוב הסכסוך, לא ניתן להגיש תביעות לבית משפט כאמור, למעט בקשות לסעדים דחופים או סעדים זמניים.
מהם נושאים אלו? סעד דחוף – למשל תביעה למזונות זמניים, משמורת זמנית, הסדרי ראיה מיידיים כשאין שת״פ בין ההורים ואי קיום ההליך הדחוף יכול לגרום נזק של ממש לקטינים. סעד זמני – שמירה על המצב הקיים, כגון סעד זמני לעיכוב יציאה מהארץ.
