מאמרים משפטיים מאת עו״ד איציק הראל

כתובה, בגידה ומה שביניהן: מתי משלמים כתובה ומתי אפשר להפסיד אותה? כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב על הכתובה ועל דמי הכתובה, אותו מסמך שכמעט כל זוג יהודי בישראל פוגש מתחת לחופה, חותם עליו כחלק מטקס הנישואין, ובדרך כלל שוכח מקיומו דקה לאחר שבירת הכוס. אלא שכאשר הנישואין מגיעים לסיומם, אותו מסמך חגיגי שנשאר במשך שנים בתוך מגירה יכול להפוך פתאום למסמך ששווה הרבה מאוד כסף. כתובה בגירושין, בקצרה כתובה היא התחייבות הלכתית וכספית של הבעל כלפי אשתו. בעת גירושין עשויה האישה לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני, אולם הזכאות אינה אוטומטית. בגידה, מרידה ונסיבות אחרות שהובילו לפירוד עשויות להשפיע על הזכאות לכתובה. ביום 16 באוגוסט 2026 החליטה מועצת הרבנות הראשית כי הסכום שיירשם בכתובה יהיה בין 36,000 ל־360,000 שקלים.

מזונות ילדים בבית הדין הרבני: מרוץ הסמכויות חזר התיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים מאפשר כיום לכרוך בתביעת גירושין בבית הדין הרבני גם את מזונות הילדים, לרבות הוצאות מגורים, חינוך ורפואה, וזאת גם ללא הסכמת ההורה השני. המשמעות המעשית היא שמרוץ הסמכויות חזר להיות שיקול משמעותי כבר בתחילת הליך הגירושין. במשך שנים נדמה היה שלפחות בנושא מזונות הילדים מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני הצטמצם משמעותית, אלא שהתיקון החדש לחוק שיפוט בתי דין רבניים משנה את התמונה ומחזיר לשאלה מי הגיש ראשון, לאיזו ערכאה ומה בדיוק נכרך בתביעה, חשיבות גדולה מאוד. מה השתנה בסמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים? על פי התיקון ניתן כיום לכרוך בתביעת גירושין בבית הדין הרבני גם את סוגיית מזונות

הבית שבו חיית כל חייך: מתי ניתן לפנות דייר מוגן? יש אנשים המתגוררים חמישים, שישים ואף שבעים שנה בדירה שאינה רשומה בבעלותם, אך הם מחזיקים בה מכוח דיירות מוגנת. מתי ניתן לפנות אותם, האם מעבר לבית אבות נחשב לנטישה, ומה רשאי בית המשפט לעשות כאשר הפינוי אמנם אפשרי מבחינה משפטית, אך תוצאותיו קשות ובלתי צודקות? יש נושאים משפטיים שכולם מכירים, לפחות בשמם. ירושה, צוואה, גירושין ורכישת דירה. ולעומתם קיימים תחומים שלמים שנדמה כי נותרו מאחור, בתוך ארון ישן בדירה תל־אביבית או ירושלמית, לצד חוזה שכירות משנות החמישים, קבלות מצהיבות על תשלום דמי מפתח ומפתח של דירה שעבר מהורים לילדים. אחד התחומים הללו הוא דיירות מוגנת. מדובר בתחום משפטי מצומצם יחסית, מורכב מאוד ולעיתים אף איזוטרי, אבל עבור האנשים שעליהם הוא

מעברים של ילדים בין בתים בחופש הגדול חופשת הקיץ היא אחת התקופות שבהן הסכמי הורות והסכמי גירושין נבחנים לא רק לפי מה שנכתב בהם, אלא לפי האופן שבו ההורים מצליחים ליישם אותם בפועל, תוך שמירה על יציבות, ודאות וטובת הילדים. חופשת הקיץ אינה דומה לשגרת השנה החופש הגדול מגיע, ועבור הורים גרושים או הורים שמגדלים ילדים בשני בתים, מדובר בתקופה שמחייבת התארגנות מוקדמת. במהלך שנת הלימודים זמני השהות נשענים בדרך כלל על מסגרות קבועות: בית ספר, גן, חוגים, שיעורי בית, שעות שינה ושגרת שבוע מוכרת. בחופשת הקיץ המציאות משתנה. יש קייטנות, נסיעות, חופשות משפחתיות, אירועים, אילוצי עבודה של ההורים, ולעיתים גם רצון מוצדק של כל אחד מההורים לייצר רצף זמן משמעותי עם הילדים. לכן, בהסכמי הורות ובהסכמי גירושין נכון להתייחס

  כשההסכם פוגש את הילד: תיאום הורי במחלוקות בין הורים במקרים רבים הסכם גירושין או הסכם הורות משותפת כולל מנגנון ליישוב סכסוכים בין ההורים, אך לא תמיד מנגנון זה נותן מענה אמיתי לשאלת טובת הילד. תיאום הורי מאפשר להורים להתמודד עם מחלוקות הנוגעות לילדים מתוך ראיית צרכיהם, ולא מתוך המשך המאבק הזוגי. מחלוקת בין הורים אינה תמיד רק מחלוקת משפטית לא מזמן פנתה אליי אמא להתייעצות וסיפרה שהיא רוצה להעביר את הבן שלה לבית ספר אחר, אך האב מתנגד לכך. על פניו, מדובר בעוד מחלוקת בין הורים לאחר פרידה, מסוג המחלוקות שאפשר לפגוש לא מעט במסגרת גירושין, הורות משותפת או חיים בשני בתים. אולם בעיניי, דווקא במקרים כאלה חשוב לעצור ולשאול לא רק מה כתוב בהסכם, לא רק מי צודק

איך אפשר לצמצם את הסיכון לסרבנות גט ולסחטנות כלכלית  חייגה אלי אמא אוהבת שסיפרה לי שבתה עומדת להינשא לבחיר לבה, אך היא חוששת מאוד שאם חלילה הנישואין לא יעלו יפה, ואם הצדדים יבקשו להתגרש, הגבר יסרב לתת לה גט או ינסה לסחוט אותה כלכלית בתמורה לגט, ושאלה אותי מה עליה לעשות כדי למנוע מצב כזה בעתיד. זו שאלה מצוינת, והחשש שעומד מאחוריה הוא חשש אמיתי ומוצדק. מי שמתחתן כדת משה וישראל, או מי שרשום בישראל כנשוי, גם אם לא נישא בדרך הדתית המקובלת, מוצא את עצמו לא פעם בתוך מערכת משפטית ודתית שבה סיום הקשר מחייב הליך גירושין דתי. במציאות הזאת, כאשר הגט אינו ניתן מרצון ובזמן, האישה עלולה למצוא את עצמה במצב קשה מאוד, ולעיתים גם  ממושך מאוד. אגב,

בוררות בבית הדין הרבני ובבית הדין השרעי, מה חשוב לדעת לפני שמסכימים היום נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל חוק שמאפשר לבתי הדין הרבני והשרעי לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים. חשוב לי להבהיר כבר בפתח הדברים, בוררות אפשר לקיים רק אם שני הצדדים מסכימים. לא צד אחד. לא בלחץ. לא בתחבולה. לא במכתב מאיים. שני הצדדים צריכים להסכים. האם אפשר לכפות בוררות בבית הדין הרבני או בבית הדין השרעי התשובה ברורה, לא. אם מישהו פונה לבית הדין הרבני, והצד השני מקבל מכתב עם הכותרת ״הזמנה לדיון בבוררות״, אין שום סיבה להיבהל. אפשר שלא להסכים. אפשר להודיע באופן ברור שמסרבים. אפשר גם להתעלם. בלי הסכמה, אין בוררות. נקודה. שלא יספרו לכם סיפורים. אי אפשר לגרור אדם לבוררות בכפייה, ובוודאי שלא לבית דין

אל תחתמו על חוזה ייעוץ עסקי לפני בדיקה משפטית, כך תימנעו מנזק כלכלי לא פעם מגיעות אליי פניות מבעלי עסקים קטנים שטוענים שנפגעו כלכלית לאחר התקשרות עם חברות ייעוץ עסקי. לפי אותן טענות, ההתקשרות נעשתה בעקבות שיחת מכירה נלהבת והבטחות גדולות, ואז הגיע הרגע שבו מתברר שהחוזה בפועל מחייב תשלום משמעותי, גם כאשר התוצאות רחוקות ממה שנאמר בעל פה. מה חוזר על עצמו בפניות שמגיעות אליי הבטחות כלליות כמו “מזניקים את העסק לשמים”, “ההכנסות יגדלו משמעותית”, “זה קל ומהיר”. לחץ לחתום מהר, לפני “שההזדמנות נסגרת”. אכזבה מהשירות או מהתוצרים, לצד דרישה להמשיך לשלם לפי החוזה. פער בין מה שנאמר בשיחת המכירה לבין מה שכתוב בהסכם. למה “מה שנאמר בעל פה” לא תמיד יעזור לכם בפועל, ברוב ההסכמים המסחריים תמצאו סעיף

איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל מה באמת קורה כשמאיימים על הורה בלקיחת ילדים – ומה אומר החוק בישראל סיפור אמיתי מהשטח – איום בלקיחת ילד אתמול קיבלתי טלפון, מהצד השני הייתה אישה נסערת, שסיפרה לי שנישואיה רעילים וכוללים אלימות המופנית כלפיה, כמו גם איומים שאם היא רק תשקול לעזוב את הבית, הילד יילקח ממנה על ידי האב. והיא מפוחדת לעשות צעד כלשהו שמא הילד יילקח ממנה כפי שאיים האבא. אלימות, נרקיסיזם וגזלייטינג לצערי אני מקבל שיחות מעין אלה לא אחת, כאשר המכנה המשותף הוא בן זוג אלים ו/או נרקיסיסט שדואג לשנות את הזווית של זוגתו על העולם ולעוות לה את המציאות באמצעות גזלייטינג, עד שהיא עצמה מטילה ספק במעשיה. הפחד שמנוצל – דיכאון אחרי לידה

אופן חישוב הצמדת מזונות לפני מספר חודשים כתבתי מאמר קצר בנושא הצמדת דמי מזונות למדד המחירים לצרכן (להלן: “מדד”), ומאז פנו אלי קוראים במספר שאלות בנושא זה, וחשבתי שיהיה זה מן הראוי לשתף פה. האם ניתן לחייב רטרואקטיבית? ככלל, כאשר בהסכם או בפסק-הדין נקבע כי דמי המזונות “צמודים למדד הידוע” (או נוסח דומה) ולא נרשמה הוראה שמגבילה חישוב רטרואקטיבי, נהוג לעדכן גם רטרואקטיבית את ההצמדה לתקופות שבהן לא בוצע עדכון שוטף. מנגד, אם נכתב במפורש שאין חיוב רטרואקטיבי – אין להצמיד בדיעבד. לכן, תמיד להתחיל בקריאת הסעיף הרלוונטי בהסכם/בפסק. בדרך כלל מקובל לעדכן אחת לשלושה חודשים (רבעונית). איך מחשבים הצמדה? הנה הנוסחה: סכום בסיס × (המדד הנוכחי ÷ מדד הבסיס) = סכום מוצמד סכום בסיס – דמי המזונות שנקבעו (למשל:

הפרת הסכם גירושין – מה עושים כשצד אחד לא עומד בהתחייבויותיו? אין דבר משמח יותר מלפתוח את השבוע עם בשורה טובה – קבלת צו הורות פסיקתי ללקוחה והפיכת לקוחה נוספת למרוצה, בזכות טיפול בהפרת הסכם גירושין.לאור מקרים רבים שטיפלתי בהם לאחרונה, חשוב לי להעלות את המודעות לנושא ולתת לכם כלים להבין מה ניתן לעשות כשצד אחד מפר את ההסכם. מהו הסכם גירושין ומדוע אסור להפר אותו? הסכם גירושין, לאחר שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מחייב את שני הצדדים בדיוק כמו כל פסק דין אחר.אם רוצים לשנותו – יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי ולפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.אבל מה קורה אם אחד הצדדים פשוט לא עומד בהתחייבויות? בדרך כלל הסכם גירושין כולל: הסדרי