בית משפט התיר לקטינה לעבור להתגורר עם אביה בגרמניה

אפריל 2023

היא דפקה על דלתי, נערה בת 16 ממשפחה של חרדים, נקרא לה שירי, וגוללה בפני סיפור מחריד – על סבא פוגע מינית, על אמא שלא מכירה בפגיעה, על היותה חילונית ללא חשק ורצון לקיים את מצוות הדת, על אבא שמתגורר בחו״ל והוחרם על-ידי בני משפחתו רק בגלל שהעז לעזוב את הדת, על עיכוב יציאה מהארץ שהוציאה לה אמא מחשש שתתאחד עם אביה, ועל רצונה העז לעזוב את הארץ ולחיות עם אביה, כשבינתיים היא נעה ונדה בארץ, ללא מסגרת לימודית וללא דמות יציבה בחייה.

שמעתי את הסיפור שלה, שריגש אותי מאוד, והחלטתי  שאני לוקח על עצמי את הטיפול במקרה שלה בהתנדבות וכשליחות.

זה דבר מאד חריג בעולם המשפט –  הרי נערה לא יכולה למנות לעצמה עורך דין, ובוודאי שאינה יכולה לחתום על ייפוי כוח כי הרי היא קטינה, אז פניתי לבית המשפט כ officer of the court שכן אחד הדברים הראשונים שלמדתי במשפטים הוא שעורך הדין  נקרא גם ״קצין בית המשפט״, וביקשתי מבית המשפט לזמן את הנערה על מנת שיאזין לה וישמע את מצוקתה.

בית המשפט למשפחה בתל אביב, בראשות כב׳ השופט ארז שני, זימן אותה יחד עמי  לדיון דחוף, בנוכחות האמא. שירי עמדה בפני השופט וגוללה בפניו את סיפור חיה הכאוב והמורכב,  ואת רצונה העז להתאחד עם אביה בחו״ל. היה זה מעמד קשה וטעון רגשית – השופט, איש מדהים, הקשיב בלב פתוח לנערה ושאל אותה שאלות רבות, והיא בעוצמה רבה מספרת לו סיפורים מסמרי שיער, ואני יושב שם לצדה מנגב את הדמעות שזולגות מעיני.

השופט הקשיב  לאמא של הנערה וגם אותה שאל  שאלות רבות, ולאחר ששמע אותה הוא הבין  היטב על מה שירי מדברת, ובהחלטה חריגה בו  במקום, החליט  להעביר אלי את האפוטרופסות על גופה ורכושה של הנערה.

האמת, ממש לא ציפיתי לכך, רק רציתי שיקשיבו לה ושיבטלו לה את עיכוב היציאה, כך שמצאתי עצמי יושב עם האמא לאחר הדיון, היא בוכה על  החלטת בית המשפט ואני בוכה עמה על הכאב שלה ומבטיח לה שכאפוטרופוסה אעשה הכל כדי שלשירי יהיה טוב בחיים.

המשימה שלי כאפוטרופוס על שירי היתה ברורה, לגרום לכך שהיא תוכל להתאחד עם אביה בחו״ל, מכיוון שזה היה רצונה האמיתי והחופשי.  לצורך כך פניתי למחלקת הרווחה באותה מדינה בה מתגורר האב, להפתעתי, ההיענות שם היתה מדהימה, ותוך שבוע! (רק תנסו לדמיין מה קורה בישראל כשמבקשים תסקיר) קיבלתי מאגף הרווחה בעירו של האב  תסקיר שבעצם מזמין את הנערה לבוא להתגורר עם אביה והבטחה לקלוט אותה בבית הספר, ולהעניק לה טיפול רגשי.

העברתי מיד  את התסקיר לבית המשפט, ומבלי לבזבז זמן,  השופט קבע דיון נוסף. תוך שבוע.

בדיון הייתי הפה של שירי, ובקשתי מהשופט שיקבל החלטה מיידית לבטל לה את צו עיכוב היציאה מהארץ על מנת ששירי תוכל לחגוג עם אביה את ליל הסדר בחו״ל.

השופט, איש מדהים ומענטש אמיתי, חשש לשלוח אותה ככה סתם לחו״ל, ולבטל את אפוטרופסטי,  והחליט שבינתיים אני אשאר האפוטרופוס שלה ובעוד מספר חודשים אסע לחו״ל לבקר אותה ואכתוב לבית משפט דו״ח מפורט איך שירי נקלטה ומה מצבה הרגשי, והאם טוב לה וכד׳ ורק אח״כ ישחרר אותי מלהיות אפוטרופוס שלה.

ומשהסכמתי,  החליט השופט לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ולהנפיק לשירי דרכון עוד באותו יום.

דמעות האושר שזלגו מעיניה, גרמו לי שמחה כל-כך גדולה וסיפוק אדיר על שבחרתי את מקצוע עריכת דין, ביודעי שזה מקרה שהנה – עזרתי לבת אדם  להעלותה למסלול חיים מבטיח וראוי ובמקום שתהיה נדה ונעה בארץ חסרת תכלית ומטרה ובכך תוכל להשתקם ולהתפתח תוך כדי ביטוי עצמי ולממש את עצמה ואת תשוקותיה בחו״ל.

עוד באותו יום טסה שירי לחו״ל לאחר שנים שמפנטזת על זה, תוך חודש מיום שהתחלתי את התהליך היא כבר היתה על מטוס בדרך לאביה.

בימים אלו אני מקבל ממנה תמונות מצעדיה הראשונים בחו״ל,  וכמו תינוק המתחיל ללכת, היא מתחילה ללמוד את השפה הזרה, נרשמה לבית ספר, אוכלת לראשונה אוכל טעים שלא הכירה בארץ, ואני, גופי חידודין חידודין, מודה לאלוהים על שגלגל לידי זכות להציל את הנפש המקסימה הזו.

ולך שירי, שאת יודעת מי את, אני מאחל שתצמחי ושתממשי את עצמך, ושתבטאי את עצמך לדעת ואל תבושי, זקפי קומתך כי את ראויה, ושאי ברכת הדרך.

יוני 2023

בהמשך להתחייבות שנתתי לכב׳ בית-המשפט כי אסע לחו״ל ואראה מה שלום הנערה, רוצה לעדכן  שכרגע אני בגרמניה, לאחר שסיימתי פגישה עם עובדת סוציאלית של הרשות המקומית עם הנערה ואביה, יצאתי אחוז התפעלות מהמערכת שלהם, כמה הכל פה עובד נכון ואיזו תמיכה מדהימה הם מעניקים לבני נוער ולמשפחות שלהם,  אנחנו יכולים לצקצק בלשונינו כמה שנרצה על גרמניה, בסופו של דבר אנחנו הולכים אחורה לתקופת האבן והם אומה שלוקחת אחריות ומתקדמת קדימה. לקנא. אמשיך לעדכן.

אוקטובר 23

מעטים הם הפעמים בחיי אדם, בהם יכול הוא, במעשה קטן, לחולל שינוי עצום בחיי מאן דהו, ואני מודה ליקום על שזימן לי את ההזדמנות הנדירה הזו להשפיע על חיי הנערה שעברה להתגורר עם אביה בגרמניה ולראשונה בחייה, היא מוערכת, לומדת, מחכימה ומוחזקת רגשית. 

בשעה טובה, הערעור שהוגש נגד החלטת כב׳ השופט ארז שני מבית-המשפט למשפחה בתל אביב, בה התיר לאב לקחת את בתו להתגורר עמו בגרמניה, נדחה. בית-המשפט קבע כי טובת הקטינה מחייבת את המשך שהותה עם אביה בגרמניה, בין היתר לאור תסקיר חיובי מטעם שירותי הרווחה בגרמניה, שבו נאמר כי הקטינה לומדת גרמנית "במהירות מפתיעה", במסגרת הלימודית מושמים לה גבולות, והיא מקבלת תמיכה באמצעות פסיכולוגית דוברת עברית ומומלץ שהיא תישאר בסביבתה הנוכחית.

המעבר היה לה קשה מאוד, במיוחד מישראל לארץ זרה, אבל הנערה חזקה מאוד, ויחד עם אביה שהוא בעצמו עבר שינוי מהורה מנותק  קשר להורה מחובר, המעבר התרכך אט אט, והיום, בכל פעם שאני משוחח עמה ועם אביה, ורואה ומרגיש את הקשר החם ביניהם, שומע אותה משוחחת בגרמנית, ומבלה עם חברותיה מסוריה ומכל העולם, אני חש ובטוח שעשיתי את הדבר הנכון והטוב ביותר עבורה. אני רוצה להודות לאבא שמרגע שמוניתי לאפוטרופוס על בתו, שיתף עמי פעולה ורק רצה וראה את טובתה. ולעורכי דינו של האב עו״ד שמואל קמיל ועו״ד אברהם קורחוב, שברגישות ונחישות עזרו לאב לצלוח את כל המשוכות, ובראש ובראשונה לנערה המקסימה, שאילולי היתה דופקת על דלתי ועומדת איתן מול בית-המשפט, שום דבר מזה לא היה קורה. 

אני מאחל לך בהצלחה ומברך אותך שתגשימי כל משאלות לבך לטובה. 

הנה כתבה  שפורסמה בנושא