מודלי שיתוף כלכליים בהסכמי ממון

הסכם חיים משותפים, או כפי שמכנים אותו לעיתים "הסכם ממון”, הוא הסכם המסדיר את החיים הכלכליים של בני הזוג בהווה ובעבר, ומטרתו למנוע אי הבנות ואי שוויון כלכלי בעתיד, גם במקרים של פרידה. במאמר זה אסקור מודלים מרכזיים לשיתוף כלכלי ונבחן כיצד הם מותאמים למצבים שונים.  

מודל ״הכל משותף למעט מה שלא משותף״ – בני זוג שמתגוררים יחד מספר שנים והחליטו למסד את הקשר, אין להם עדיין נכסים פרטיים, מתכננים גם להביא ילדים ומעונינים להסדיר את הנושאים הכלכליים וההורות. להם הייתי ממליץ על מודל בו הכל משותף למעט מה שלא משותף, למשל, חשבון אחד משותף, משכורות לאותו חשבון, חיסכון משותף וכד׳. לא משותף – מתנות, ירושה לעיתים אף קרנות פנסיה, אופציות וכד׳. היתרון – מאפשר שותפות כלכלית מלאה ופשוטה לניהול ומספק תחושת ביטחון ושוויון בזוגיות.  

מודל ״הכל לא משותף למעט מה שכן משותף״ – בני זוג שמי מהם בעלי נכסים ו/או התחייבויות קודמות כגון ילדים מנישואים קודמים, בעלי חברות וכד׳.  מודל הכל לא משותף למעט מה שהוחלט בכתב שכן משותף, יכול להתאים להם. למשל, קובעים שכל אחד מחזיק חשבון בבעלות נפרדת, רכוש קודם ועתידי נפרד וכד׳, והמגורים בשכירות/בבעלות משותפת או לא. היתרון – שימור עצמאות כלכלית לכל צד, התאמה למצבים מורכבים ומניעת סכסוכים עתידיים.  

מודל ״נפרד אבל משותף״ – הרעיון: מהיום שאנחנו ביחד, נצמח ביחד ונהנה זה מפירותיו של זו. המשמעות, נכסים של מי מהם עד יום ההסכם והכנסות מהם יהיו נפרדים, אולם מיום חתימת ההסכם, כל הכנסות השכר של מי מהם (לא הכנסות מנכסי העבר) ייכנסו לקופה משותפת, ואף יפקידו חיסכון משותף באחוזים שיוויונים או לא. יתרון –  מאפשר בניית שותפות כלכלית ברורה לעתיד ומעניק פתרון הוגן גם לזוגות עם פערי הכנסות.  

מודל  ה״אחוזים היחסי" – מודל זה מתאים לזוגות בהם אחד מבני הזוג מרוויח משמעותית יותר מהשני, אך מעוניינים לשמור על תחושת שוויון יחסי.  כך למשל, ההוצאות המשותפות מתחלקות לפי אחוזים מהכנסות כל צד (למשל: 60% ההכנסה של צד א׳, 40% ההכנסה של צד ב׳), כל צד שומר על עצמאות כלכלית מלאה בחשבון האישי מעבר לחלוקה זו.  מתאים לזוגות עם פערי הכנסות גדולים אך רצון לשותפות הוגנת. היתרון – מספק שוויון יחסי בהוצאות למרות פערי ההכנסות ומאפשר שמירה על עצמאות כלכלית.  

כמובן שישנם מודלים נוספים התפורים אישית.

הסכמים אלו חשובים לא רק לזוגות עשירים אלא לכל זוג, במיוחד אם יש פערים כלכליים בין הצדדים. כאשר יש הסכם מוסדר מראש, ניתן למנוע מצבים בהם אחד הצדדים עלול להיפגע כלכלית במקרה של פרידה.  

דוגמה:

א׳ וב׳ חיו יחד שמונה שנים. ב׳ הרוויח פי שלושה מא׳, אך למרות פערי ההכנסות, הם ניהלו חשבונות נפרדים והתחלקו שווה בשווה בהוצאות. עם סיום הקשר, ב׳ יצא מהזוגיות עשיר, בעוד א׳ נותרה חסרת כל. הסכם ממון שהיו עורכים מראש היה מונע את חוסר השוויון ומספק לא׳ הגנה כלכלית במקרה של פרידה.  הסכם אהבה שעורך זוג שיש ביניהם פער כלכלי כבר מלכתחילה, הפער הזה ידוע מראש ומדובר מראש, תוך חשיבה על העתיד ומניעת מקרים שאחרי שנים רבות של זוגיות, מי מהצדדים יצא בלא כלום.

לסיכום – כפי שכתבתי לא אחת, הסכם חיים משותפים נועדו להבטיח יציבות כלכלית ושוויון בין בני הזוג, הן בזוגיות והן במקרה של פרידה. באמצעות התאמת ההסכם לצרכים ולמצב הכלכלי של כל צד, ניתן לבסס שותפות בריאה ומאוזנת. מומלץ לכל זוג, ללא קשר למצבם הכלכלי הנוכחי, לשקול עריכת הסכם כדי להבטיח הגינות ושקט נפשי לעתיד.  

איציק הראל, עו״ד למשפחה. זמין בנייד: 0544813622