האם פסק דין בע״מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות?

על שינוי מהותי ותחושת הצדק

בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, נקבע כי כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, במשמורת משותפת, ובמצב שבו שני ההורים משתכרים באופן דומה, ייתכן שהאב ישלם מזונות מופחתים ואף ייתכן שבנסיבות מסוימות לא יחויב כלל.

מאז אותה הלכה אני מקבל פניות רבות מלקוחות הנמצאים במשמורת משותפת, או כמעט משותפת, כאשר הילדים מעל גיל 6, והם משלמים דמי מזונות, לעיתים בסכומים גבוהים. השאלה החוזרת היא האם עצם פסק הדין החדש מאפשר להם לדרוש הפחתה של דמי המזונות או אף את ביטולם.

התשובה הקצרה היא שלא בהכרח.

ככלל, פסק הדין בע״מ 919/15, כשלעצמו, אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי שבגללו בלבד יופחתו דמי המזונות. עם זאת, בפסיקה שהתפתחה לאחר מכן ניתן משקל גם לשיקול נוסף והוא תחושת הצדק, ועל כך ארחיב מיד.

כאשר בית המשפט פוסק מזונות, או כאשר הצדדים מגיעים להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, נקודת המוצא היא הסתכלות לעתיד. בית המשפט, כמו גם הצדדים עצמם, מביאים בחשבון את צורכי הילדים, את זמני השהות, את יכולת ההשתכרות של ההורים, את מקום מגוריהם ואת מכלול נסיבות החיים הידועות באותו מועד.

לכן, נקבע בפסיקה זה מכבר כי כדי לשנות פסק דין למזונות, או הסכם מזונות שקיבל תוקף של פסק דין, יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי.

הנטל להוכיח שינוי כזה מוטל על מי שמבקש להפחית את המזונות, ומדובר בנטל כבד. יש צורך להראות שינוי משמעותי, אמיתי, כזה שלא ניתן היה לצפות מראש בעת מתן פסק הדין או בעת חתימת ההסכם. לא כל שינוי יצדיק פתיחה מחדש של שאלת המזונות, אלא רק שינוי היורד לשורש החיוב או לשורש גובהו.

במילים אחרות, רק נסיבות מהותיות שיש בהן כדי להשפיע באמת על עצם החבות במזונות, או על שיעורם, עשויות להצדיק בחינה מחודשת. לעומת זאת, התפתחויות שניתן היה לצפותן מראש אינן נחשבות בדרך כלל לשינוי נסיבות מהותי.

גם כאשר דמי המזונות נקבעו בהסכמה בין הצדדים, בית המשפט אינו ממהר להתערב. התערבות כזו תיעשה רק כאשר נוצר חוסר איזון בולט, מהותי ובלתי צפוי, כזה שלא ניתן היה לצפותו בעת כריתת ההסכם.

דוגמאות אפשריות לשינוי נסיבות מהותי יכולות להיות פגיעה קשה בכושר ההשתכרות של אחד הצדדים, פער מהותי חדש בהכנסות, שינוי משמעותי בזמני השהות של הילדים, או שינוי אחר בעל השפעה ממשית על מבנה החיוב.

אם כן, האם בע״מ 919/15 לבדו מהווה שינוי נסיבות מהותי?

התשובה, על פי הפסיקה הרווחת, היא שלא. עצם קיומה של ההלכה החדשה אינו מספיק, כשלעצמו, כדי להביא להפחתת מזונות.

ואולם, ההלכה הוסיפה שיקול חשוב נוסף והוא תחושת הצדק. משמעות הדבר היא שגם כאשר לא ניתן להצביע על שינוי נסיבות מהותי במובן הקלאסי, ייתכנו מקרים שבהם התמונה הכוללת תצדיק בחינה מחודשת של החיוב. כך למשל, כאשר זמני השהות בפועל אינם תואמים את מה שנקבע, או כאשר קיים פער משמעותי בהכנסות בין ההורים, ייתכן שיהיה מקום לטעון כי המשך החיוב במתכונתו הקודמת אינו צודק.

לכן, כל מקרה חייב להיבחן לפי נסיבותיו המדויקות. לא די להסתמך על כותרת של פסק דין, ויש לבדוק היטב את פסק הדין הקיים, את ההסכם אם ישנו, את זמני השהות בפועל, את הכנסות הצדדים ואת כלל הנתונים הרלוונטיים.

במקרים המתאימים, ניתן בהחלט לבחון אפשרות להגשת תביעה להפחתת מזונות, אך יש לעשות זאת בזהירות, לאחר בדיקה משפטית רצינית, ולא מתוך הנחה שפסק הדין לבדו פותח את הדלת באופן אוטומטי.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי מחייב, וכל מקרה צריך להיבחן לפי נסיבותיו.

מוזמנים ליצור עמי קשר לצורך בדיקה פרטנית של המקרה שלכם.

איציק הראל, עורך דין ומגשר

דיני משפחה, מזונות והסכמים

טלפון: 0544813622