הסכם הורות – למה?
א/נשים שואלים אותי שוב ושוב למה אני ממליץ לזוג צעיר לערוך הסכם הורות, התשובה בתימצות היא, שההסכם אינו הנושא, אלא השיח ביניהם המתורגם לכתב.
בשנים האחרונות אני מלווה א/נשים רבים הנמצאים בהליך גירושין. התובנה שלי הלכה והתבהרה באופן הברור ביותר – כל מלחמות וכאבי הפרידה אותם פגשתי, מתקיימות רק! להורים עם ילדים שלא חתמו על הסכם הורות. נקודה.
אתם יודעים מה זה לחיות בפחד במשך שנים? תנסו רגע לדמיין זוג שהשיח ביניהם טוב, אך עדיין יש ביניהם נושאים שבהם אין שיח מעמיק אלא שטחי, שיח של ״יהיה בסדר״, שיח משתיק, שיח בו אחד הצדדים חושש להעלות נושא כי זה מכעיס את השני וכד׳. מוכר? והנה יש להם ילדים, הם עמוק בזוגיות, האהבה פגה, ונשאר רק פחד. הזוג הזה מתנהל מתוך פחד, יש ביניהם מאזן אימה והילדים באמצע כבני ערובה, הפחד מנהל אותם, הפחד של ״ואם ארצה להתגרש, מה יהיה עם הילדים״ ? ואתם יודעים מה הכי עצוב במקרה הזה? שמרוב פחד, לעיתים אין לזוג הזה אפילו את היכולת לברר בינם לבין עצמם כיצד והאיך הם ישפרו את חייהם.
עכשיו ניקח את הזוג שחי בפתיחות ואותנטיות. זוג שעשה תיאום ציפיות מעמיק לפני שהביאו את הילדים, זוג שלא פוחד לשאול את השאלה הקשה מכל ״מה יקרה עם הילדים אם ניפרד״, משמורת משותפת או לא, משמרת שיוויונית, הסדרי ראיה, הוצאות תלויות ולא תלויות שהות ועוד ועוד. יושבים ודנים בכובד ראש בכל השאלות האלו. לפני! שמביאים הילדים, בבחינת ״סוף מעשה במחשבה תחילה״.
ואם תשאלו, והאיך זוג ללא ילדים, יכול לקבל החלטות על משמורת, ושאלות הרות גורל, עוד לפני שיש להם ילדים? התשובה נמצאת בגוף השאלה. דווקא בגלל שאין להם ילדים, תיאום הציפיות הוא כל-כך חשוב וקריטי.
אתם יודעים כמה פעמים שמעתי את המשפט: ״אם הייתי יודע/ת שזה מה שיהיה, בחיים לא הייתי מביא איתה/ו ילדים״? אז כן, תיאום ציפיות, שיח אותנטי ופתיחות מעידים על סיכויי הזוגיות לחיות באהבה ורוגע ולא מפחד. מעבר לכך, במענה על השאלה כיצד נקבל החלטות היום לפני שיש לנו ילד? ברגע שיש קווים מנחים ברורים ההסכם עצמו נותן מענה ברור במקרה שדברים משתנים. הכל לפי כלל היסוד – מחוייבות ההורים לרווחתו ולטובתו של הילד המשותף.
זוג שחי בודאות של הסכם הורות, יהיה פנוי לעסוק ולתחזק את הוודאות החמקמקה הזו שנקראת אהבה.
זוג שמסוגל לבצע תיאום ציפיות מעמיק, מצביע על חוזק בזוגיות, על פתיחות, על הכלה ועל היכולת לשוחח גם על דברים מפחידים. כי, היי, אם לא נשוחח על מה שמפחיד אותנו, הוא עלול לקרות בסופו של דבר, כמאמר איוב ״כי פחד פחדתי ואשר יגורתי בא לי״.
מאחל לכולנו לחיות באהבה ופתיחות, בשלווה רוגע והגשמה עצמית.
