מאמרים משפטיים מאת עו״ד איציק הראל

ליווי בהליך גירושין  כמה כיף ומרגש לפתוח את היום בהודעה מלקוחה :  היי איציק יקר, איזו דרך עברנו בשנה האחרונה, מאז קיבלתי המלצה עליך מחברה טובה ועד שסיימתי בגישור תהליך גירושין. גישור שלישי ועם המון עזרה ממך, שליווית אותי בדרך בייעוץ מדויק. אתה העו״ד, ביי פאר, הכי חד שפגשתי. מי שפוגש-ת בך זוכה.  ממני. ע. לפני שנה פנתה אלי הלקוחה שהיתה פרודה מבעלה בבקשה שאייצג אותה בהליך גישור מול בעלה. הם היו פרודים כחצי שנה והדבר הראשון שרציתי להבין, זה את בשלות הצדדים לגירושין. במרבית המקרים יש צד אחד שכבר בשל הרבה זמן להתגרש והצד השני עוד לא הפנים שזה מה שהולך לקרות, או שהוא פגוע וכד׳. היה לי ברור שההליך יקח זמן, ובסופו של דבר הם יתגרשו בהסכמה. עברנו הרבה מהמורות

החלטה על הבאת ילד בין צדדים שאינם בני זוג לאחרונה אני מטפל יותר ויותר במקרים הקשורים ב״זוגות״ שנוצרו במטרה להביא יחדיו ילד לעולם. הם אינם בני זוג ולעולם לא יהיו בני זוגות, אלא התחברו כדי שהאיש יעניק את זרעו לאשה וביחד יביאו ילד/ה לעולם. לעיתים, הגבר חי עם בן זוג, ו/או האשה עם בת זוג, ובכל מקרה ברור שכל החיבור בין שני הצדדים נועד למטרת הבאת ילד לעולם. המטרה שלי במאמר זה, הוא לשפוך קצת אור על מספר נקודות שחשוב מאוד להבין וליישם עוד לפני שהצדדים עורכים הסכם הורות ביניהם: תכירו את המשפחה של הצד השני – בניגוד לזוגות, נשואים או לא נשואים, שהאחד מכיר את השניה לעומק, מכיר את המשפחה המורחבת וכד׳, במקרה הנ״ל אין היכרות מעמיקה שכזו. אני מאוד ממליץ

יציאה לחירות בשנים האחרונות אני מקבל הרבה שיחות, מא-נשים שמעונינים להיפרד מבן/ת זוגם, או בתחילת דרכם בעת תכנון להביא ילדים. המכנה המשותף למרבית מהשיחות הללו זו תחושת הכליאות והפחד בה הם נמצאים. אני שומע משפטים רבים בנוסח של ״הוא לא ישלם לי מזונות״ ״היא לא תתן לי את הילדים״ ״אני מפחד/ת שזה יפגע בילדים״ ״מרגיש שחייב לשמור על המצב הקיים״ ״חושש לשוחח על זה״ ועוד. פרידה מבן/ת זוג לאחר שנים רבות של זוגיות, במיוחד אם יש ילדים, הוא אחד הדברים המפחידים ביותר למרבית הזוגות, הן משום הפחד מהלא נודע, הודאה ב״כישלון״, החשש מתיוג כ״הורס משפחה״ והחשש ממה יגידו הילדים. אמנם במאה ה – 21, בכל כיתה בבית ספר יש ילדים להורים גרושים, וגירושים רווח יותר במחוזותינו, אולם עדיין החשש קיים.ולמה בכלל להיפרד?

עריכת הסכמים היום בשעה טובה, בית-המשפט אישר (עוד) הסכם גירושין שערכתי כמגשר לזוג פרוד, ההסכם קיבל תוקף של פסק דין. כשאני עורך הסכם, חשוב לי מאוד לשים הכל על השולחן ולא להשאיר מקום לעמימות או קצוות פתוחים. אין זה משנה אם מדובר בהסכם פרידה או בהסכם מכר נדל״ן. הקו המנחה שלי הוא לדבר על הכל. כדי שהסכם יהיה חזק, עליו להיות ברור והוגן לשני הצדדים, ותפקידי כעורך דין שעורך הסכם לשני צדדים הוא בראש ובראשונה לשמור על האינטרסים של שני הצדדים. לצורך כך אני תמיד ״תופר״ הסכם מותאם ללקוחות, ושומר על שני הצדדים. קשה לי לראות הסכמים בו אחד מהצדדים מרגיש שהוא נאלץ לחתום כי לחצו עליו או כי הוא הרגיש צורך לחתום כדי לסיים את הפרשה. הסכם עמום או הסכם שנחתם בלחץ

על השפעת זרים בסכסוך משפחתי  הדובר שמטלפן אלי אומר לי : ״התקשרתי להודות לך שנלחמת בי וברצון שלי להוציא את הילד מחזקת אשתי ורציתי לבשר לך שחזרנו לחיות יחד״. הצטמררתי משמחה. הכל התחיל לפני מספר חודשים, אז הגיעה למשרדי אשה צעירה מהמגזר החרדי, מבוהלת ומפוחדת וסיפרה לי שבעלה עזב אותה בעקבות לחץ מעסקנים ומבני משפחתו ויש להם ילד קטן והיא חוששת שיוציאו אותו מחזקתה. עוד הוסיפה משפט שמאוד הדהד אצלי ״למרות הכל אני אוהבת את בעלי ומתגעגעת אליו אבל הוא מושפע מהעסקנים החרדים שהחליטו שהוא צריך להתגרש״.הסיפור שלה נגע מאוד ללבי והחלטתי לקחת אותה כפרוייקט. העסקנים הרשעים האלו לחצו על האב להוציא את הילד הקטן מרשותה, בתואנות שהיא לא ראוייה להיות אמא, ועוד טענות משמיצות מן הגורן ומן היקב. ואם תשאלו מדוע העסקנים

ביטול חוזה שכירות במצב חירום – חרבות ברזל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, פנו אלי אנשים מרחבי הארץ בהתייעצויות רבות, אחת השאלות שנשאלה לא אחת, קשורה לחוזה השכירות שלהם: באילו נסיבות ניתן לבטל את חוזה השכירות? האם מלחמה נקראת כוח עליון? האם פינוי המושכר כתוצאה ממלחמה, נחשב ככוח עליון, ומה קורה בבית שאין בו ממ״ד?  אז חשבתי לערוך קצת סדר בנושא חשוב זה. ובכן, על חוזה שכירות כמו על כל חוזה שנחתם בין שני צדדים חל חוק החוזים. סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים”, כך, העניק המחוקק לצדדים את עקרון ״חופש החוזים״, ובמילים אחרות, הצדדים יכולים להחליט ביניהם על כל דבר וזה יחייב אותם, למעט כמובן אם זה נגד החוק

בית משפט התיר לקטינה לעבור להתגורר עם אביה בגרמניה אפריל 2023 היא דפקה על דלתי, נערה בת 16 ממשפחה של חרדים, נקרא לה שירי, וגוללה בפני סיפור מחריד – על סבא פוגע מינית, על אמא שלא מכירה בפגיעה, על היותה חילונית ללא חשק ורצון לקיים את מצוות הדת, על אבא שמתגורר בחו״ל והוחרם על-ידי בני משפחתו רק בגלל שהעז לעזוב את הדת, על עיכוב יציאה מהארץ שהוציאה לה אמא מחשש שתתאחד עם אביה, ועל רצונה העז לעזוב את הארץ ולחיות עם אביה, כשבינתיים היא נעה ונדה בארץ, ללא מסגרת לימודית וללא דמות יציבה בחייה. שמעתי את הסיפור שלה, שריגש אותי מאוד, והחלטתי  שאני לוקח על עצמי את הטיפול במקרה שלה בהתנדבות וכשליחות. זה דבר מאד חריג בעולם המשפט –  הרי

צו קיום צוואה בימים אלו קבלתי צו מבית המשפט המאשר צוואה שנחתמה בפני עדים וקובע כי יש לקיימה. חשבתי לכתוב מספר משפטים על הליך של ״צו קיום צוואה״, מתי בית-המשפט מעורב אם בכלל, ומתי בכלל אין צורך להגיע לבית-המשפט אלא לרשם הירושות שהוא זה שאמור מלכתחילה להוציא את הצו. אתחיל בצוואה – כתבתי כבר פה על סוגי צוואת, למען הנוחות אשוב ואחדד. הצוואה הנפוצה ביותר, נקראת ״צוואה בעדים״, זוהי צוואה, מודפסת בדרך כלל, עליה חותם עורך הצוואה (המצווה) בפני שני עדים ניטרליים, קרי, עדים שאין להם ענין בצוואה, שכן הם לא ״נהנים״ בצוואה. העדים יכולים להיות שכנים או כל אדם שלא קשור למצווה.על הצוואה להיות ערוכה כדין, לכתוב בה שהיא מבטלת צוואות קודמות אם קיימות, ואיזכור לכך שעורך הצוואה כותב ומצווה