מאמרים משפטיים מאת עו״ד איציק הראל

הליך יישוב סכסוך במשפחה ללקוחות רבים ייעצתי לפנות להליך יישוב סכסוך עוד בטרם ישכרו את שירותי כעורך דין, אני מאוד מאמין בהליך זה ובמסגרת שהוא נותן לצדדים. לטובת מי שלא מכיר את הליך יישוב סכסוך, הנה כמה מילים על הליך שיכול למנוע סכסוך וללבות את האש במשפחה. עד שנת 2016, היה ניתן להגיש תביעה בענייני משפחה לבית המשפט, או לבית הדין הרבני מבלי צורך בהליך קודם. האופן המהיר בו ניתן היה להגיש תביעה, הוכיח כלא יעיל כלל, וכלא תורם לתא המשפחתי, שהרי ממילא מרבית הסכסוכים נפתרו בסופו של דבר בהסכם, כך שפעמים רבות הגשת התביעה התייתרה בדיעבד. על כן בשנת 2016 חוקקה הכנסת את ״חוק הסדר התדיינות המשפחה״, בו נקבע, כי ככלל, לפני הגשת כל תביעה בבית-המשפט למשפחה או בבי״ד

הבאת ילד לעולם באמצעות תרומת זרע מגבר מוכר  ולא מבנק הזרע לא אחת אני נשאל על-ידי לקוחותיי הרווקות, או מבנות האוהבות את בנות מינן, האם הן יכולות להשתמש בזרעו של גבר המוכר להן, בהסכמתו המלאה, לטובת כניסה להריון והבאת חיים לעולם, ללא מעורבות הגבר בחייהן ובחיי הילד שיוולד. אנסח את השאלה בשפה ברורה –  ״אני  יודעת שלא אהיה בזוגיות מחייבת עם גבר מכל סיבה שהיא, אני מאוד מעוניינת בילד משלי,  הכרתי  גבר שמוכן לתת לי את זרעו, אני יודעת שהגנים שלו משובחים ואני ממש אוהבת את צבע העינים שלו ואת מזגו (הוא טייס מהולל / רופא פלסטיקאי / גאוון מחשבים עם מוח של בינה מלאכותית.. השלימו את החסר), ובמקום שאלך לבנק הזרע, שם לא אכיר את גנטיקת האב ומורשתו, אני

חלוקת פנסיה בגירושין  השבוע קבלתי טלפון מלקוח שלי ובפיו שאלה: ״התגרשנו לפני מספר שנים, לאחר שנים רבות של נישואין במהלכן צברתי כסף רב בקרן הפנסיה שלי, בהסכם גירושין קבענו כי 30% מכל הכסף שצברתי יעברו לגרושתי, עכשיו אני עומד לצאת לפנסיה ולא מתאים לי לבצע לגרושתי בכל חודש העברה בנקאית מהחשבון לי, האם יש דרך לבקש מחברת הפנסיה שהיא תבצע בעצמה באופן ישיר את העברות האלו, במקום שאני אצטרך להתעסק עמם״? אז בואו נדבר רגע על קרנות פנסיה וחסכון לפנסיה ומה דין הכסף שצברנו בנישואין עת אנו מתגרשים. ככלל, על פי חוק איזון משאבים, זוג שלא ערך הסכם ממון המגדיר זכויות וחובות, הרי שזכויות הפנסיה שצוברים בני הזוג במהלך הנישואים או חייהם המשותפים (לידועים/ות בציבור) נחשבות לרכוש שותף, שיש לאזן אותו בעת

על ניכור הורי על ניכור הורי  בחדרת קודש ובלב כבד אני בא לכתוב על תופעה הקרויה ״ניכור הורי״, ולהבהיר קצת את משמעותה, במיוחד לאור העובדה שאני שומע לפעמים לקוחות שמגלגלים את צמד המילים ״ניכור הורי״ על לשונם בקלות, ואינם יודעים שזו תופעה קשה לאין ערוך, ולפני שצועקים ומאשימים את ההורה השני כ״מנכר״ את ילדיהם מהם, אני מבקש מהם שיפשפשו בלבם ובנפשם ויבדקו עד כמה ההתנהלות שלהם כהורים מכבדת ומעצימה את ילדיהם, ועד כמה הם מוכנים להודות שהדרכה הורית תעזור להם.  ניכור הורי – כשמו כן הוא – תופעה המתגלית אצל ילדים להורים הנמצאים בסכסוך. ניכור הורי הוא סוג של התעללות רגשית שבה הורה מנסה להפנות ילד נגד ההורה השני. ניתן לעשות זאת במגוון שיטות, כולל: הפצת שקרים ושמועות על ההורה

התרת נישואין – איציק הראל, עורך דין לגירושין בשעה טובה הזוג הנשוי שייצגתי, קיבל פסק דין המגרש אותם זמ״ז  מבית משפט לענייני משפחה. רגע, בית משפט גירש זוג? האם זה יכול לקרות במדינת ישראל? והרי אני יודעת שרק בית דין הרבני מוסמך לגרש ולחתן זוגות, אז איך קורה שבית המשפט שאינו פועל על פי דין תורה גירש זוג נשוי? אעשה סדר בדברים: חוק שיפוט בתי הדין הרבניים בישראל קובע כי : ״עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים״.  החוק  ממשיך וקובע כי ״נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה״, עיניכם הרואות כי כל אזרח יהודי בארץ כפוף לחוק בתי הדין הרבניים בכל הנוגע לנישואין וגירושין, ורק לבית

הפחתה או הגדלת מזונות – שינוי נסיבות מהותי לא אחת התבקשתי על-ידי מי מההורים לפנות להורה השני או לבית המשפט בבקשה לשנות את סכום המזונות שנקבע, הן בטענה שהוא גבוה מידי והדבר מכביד קשות על ההורה המשלם הן בטענה שהמזונות נמוכים וצריך לעדכן אותם כלפי מעלה.  אז מה עושים? וכיצד האם בכלל  ניתן לשנות את דמי המזונות? ככלל – דמי המזונות נקבעים לפי צרכי הילד על פי ניסיון העבר וצפייה לעתיד, המטרה היא יציבות וודאות להורים, דמי המזונות נקבעים בדרך כלל בהסכמה בין ההורים, לאחר שבדקו את צרכי הקטינים והסכימו על גובה דמי המזונות בהסכם גירושין. כשאין הסכמה בין ההורים, פונים לבית המשפט, שם מציגים בפני השופט את ההוצאות ההכרחיות וכד׳, ואז  בית-המשפט הוא זה שקובע את דמי המזונות תוך צפיית

ירושה על פי חוק, צוואה, וצוואה הדדית. ככלל, בישראל קיים את חוק הירושה, הקובע מה יעשו בנכסיו של אדם לאחר מותו, קחו למשל זוג שהיה נשוי שנים רבות ולהם דירה משותפת ונכסים נוספים, הרי שאם אין צוואה, כל העיזבון של הנפטר יחולק שווה בשווה בין יורשיו, כך שאם האשה נותרת בחיים, היא וילדיה יורשים באופן שווה את חלקו של בעלה ואביהם שנפטר. חשוב מאוד להבין שמדובר על עיזבון של הנפטר, והשאלה תמיד מה נכנס לתוך אותו עיזבון, אותה דירה שרשומה על שם שני בני הזוג, כאשר אחד מהם נפטר, העיזבון שלו הוא רק חלקו בדירה ולא כל הדירה שמחציתה שיייכת כאמור לבן הזוג הנותר בחיים? אם כך, כאשר אין צוואה כתובה המורה כיצד יחולקו נכסיו של אדם לאחר מותו, פונים לחוק

הליך יישוב סכסוך – איציק הראל עורך דין לגירושין עד שנת 2016, היה ניתן להגיש תביעה בענייני משפחה, באופן ישיר, לבית המשפט, או לבית הדין הרבני. הדבר יצר את התהליך שקרוי ״מירוץ הסמכויות״, לפיו, הראשון שפותח הליך, הוא יקבע היכן ההליך יתקיים, אם בבית דין רבני או בבית משפט. האופן המהיר בו ניתן היה להגיש תביעה, הוכיח כלא יעיל כלל, וכלא תורם לתא המשפחתי, שהרי ממילא מרבית הסכסוכים נפתרו בסופו של דבר בהסכם, כך שפעמים רבות הגשת התביעה התייתרה בדיעבד.  על כן בשנת 2016 חוקק חוק הסדר התדיינות המשפחה, בו נקבע, כי ככלל, לפני הגשת כל תביעה בבית-המשפט למשפחה או בבי״ד הרבני בכל סכסוך הקשור במשפחה (מזונות, משמרות, רכוש, מדור, אבהות, עיזבון) יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. ממועד הגשת הבקשה

אמנת מס ישראל יוון   לאור שאלות שעלו לגבי אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליוון והייחודיות שלה בנדל״ן (בהשוואה למדינות אחרות), רציתי להרחיב בנושא. ככלל, כל תושב במדינת ישראל מחוייב לשלם מס בישראל על רווחיו ללא קשר למדינת מקור רווחיו. כך מי שהשקיע בנדל״ן בחו״ל והרוויח, יכול ויצטרך לשלם כפל מס – פעם אחת במדינה בה הוא השקיע, לפי החוקים שלה, ופעם השניה בישראל.  מדינות מעונינות שאזרחיה יעשו עסקים וישקיעו במדינות אחרות ועל מנת למנוע כפל מס, הלבנת והעלמת הון, מדינות חותמות ביניהן על הסכמים הקרויים ״אמנה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה״. אמנה זו הנה בנוסח קבוע והיא נחתמה על-ידי ממשלות ישראל עם מדינות רבות בעולם.  האמנה עוסקת בנושאים רבים, ומטבע הדברים אתייחס

מדוע בכלל הלכתי ללמוד משפטים?   והנה היא עומדת מולי!   אותה אישה שבזכותה אני נמצא כאן. אישה שראיתי בפעם האחרונה לפני יותר מ – 20 שנה! אני יודע, זה סיפור הזוי, אבל אני אלך כמה צעדים אחורה. הרבה אנשים שואלים אותי – למה  עורך דין?  אתה לא נראה כמו עו״ד,  אתה יכול לעשות כל דבר, יש לך נשמה של מטפל, ולב של משורר ואמן, אז מה הקטע?   הסיפור מתחיל כשהייתי נער. אבא שלי חלם בגדול וגם הסתבך בגדול והתמונה שחקוקה לי בראש עד היום היא של אבא שלי, עומד בלבוש חרדי מול שופטת קשוחה, ומנסה להתחנן שלא תיקח למשפחה שלו את הבית. אני עומד בצד וברור לי שהמסר לא עובר. שהוא לא מבין מה היא דורשת והיא לא מבינה מה הוא

קראו גם: איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל שימוש לרעה בהליכי משפט בגירושין ניכור הורי סרבנות גט וסחטנות כלכלית בגירושין, הסכם קדם נישואין וברית אהבה הפרת הסכם גירושין עו״ד גירושין

״כשאחליט להתגרש אגיע אליך –  היא אמרה לי״ לא! עניתי לה, כשתחליטו להתחתן תבואו אלי״. טענתי  כדלקמן: זוג לפני חתונה שלא יכול לדבר הכל, ו/או חושש לדבר על הדברים המפחידים ו/או שומר דברים בבטן. אפשר לומר ב 99 אחוז וודאות שהזוג הזה ימצא עצמו במדרגות הרבנות לאחר מספר שנים. :ואסביר את תפיסתי כשבני זוג בונים את אהבתם (בדגש על אהבה ולא על תשוקה שאינה קשורה בהכרח לאהבה וזוגיות), הנושא החשוב בזוגיות היא החשיפה והתקלפות של בני הזוג כמו בצל. ככל שבני הזוג נחשף אחד לשני במעורמיו הרגשיים והצד השני מקבל אותה כמו שהיא, כך מירב הסיכויים שזוג זה יעבור משלב התשוקה לשלב האהבה עד לבניית זוגיות יציבה וארוכה. כמובן, ביחס לחשיפה כך עולה הפגיעות, אולם כשהחשיפה מגיעה ממקום מחובר, מכיל

הכרת ההסכם לפני חתימה עליו פעמים רבות אני מקבל טלפונים מלקוחות שהסתבכו בהסכם שעליו כבר חתמו. זה יכול להיות הסכם שכירות, הסכם לרכישת דירה, הסכם גירושין, הסכם ממון, הסכם הלוואה, או כל הסכם אחר. בדרך כלל, כשהם מספרים לי מה קרה, אני שומע שוב ושוב את אותן מילים: ״סיכמנו״, ״החלטנו״, ״אמרנו״. וכשאני שומע את המילים האלה, אני מבין ששם בדיוק מתחילה הבעיה. כאשר חותמים על הסכם, המשמעות היא שהמסמך הכתוב הוא שקובע. מה שנאמר בעל פה, חשוב ככל שיהיה, לרוב לא יסייע אם אינו מופיע בהסכם, ובוודאי אם הוא סותר את מה שנכתב בו. אנשים רבים חותמים על הסכם בלי להבין באמת את מלוא משמעותו. הם מדלגים על סעיפים, לא מתעכבים על הניסוחים, ולא תמיד מבינים שההסכם מספר את כל

האם פסק דין בע״מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות? על שינוי מהותי ותחושת הצדק בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, נקבע כי כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, במשמורת משותפת, ובמצב שבו שני ההורים משתכרים באופן דומה, ייתכן שהאב ישלם מזונות מופחתים ואף ייתכן שבנסיבות מסוימות לא יחויב כלל. מאז אותה הלכה אני מקבל פניות רבות מלקוחות הנמצאים במשמורת משותפת, או כמעט משותפת, כאשר הילדים מעל גיל 6, והם משלמים דמי מזונות, לעיתים בסכומים גבוהים. השאלה החוזרת היא האם עצם פסק הדין החדש מאפשר להם לדרוש הפחתה של דמי המזונות או אף את ביטולם. התשובה הקצרה היא שלא בהכרח. ככלל, פסק הדין בע״מ 919/15, כשלעצמו, אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי שבגללו בלבד יופחתו דמי המזונות. עם זאת, בפסיקה