מאמרים משפטיים מאת עו״ד איציק הראל

״כשאחליט להתגרש אגיע אליך –  היא אמרה לי״ לא! עניתי לה, כשתחליטו להתחתן תבואו אלי״. טענתי  כדלקמן: זוג לפני חתונה שלא יכול לדבר הכל, ו/או חושש לדבר על הדברים המפחידים ו/או שומר דברים בבטן. אפשר לומר ב 99 אחוז וודאות שהזוג הזה ימצא עצמו במדרגות הרבנות לאחר מספר שנים. :ואסביר את תפיסתי כשבני זוג בונים את אהבתם (בדגש על אהבה ולא על תשוקה שאינה קשורה בהכרח לאהבה וזוגיות), הנושא החשוב בזוגיות היא החשיפה והתקלפות של בני הזוג כמו בצל. ככל שבני הזוג נחשף אחד לשני במעורמיו הרגשיים והצד השני מקבל אותה כמו שהיא, כך מירב הסיכויים שזוג זה יעבור משלב התשוקה לשלב האהבה עד לבניית זוגיות יציבה וארוכה. כמובן, ביחס לחשיפה כך עולה הפגיעות, אולם כשהחשיפה מגיעה ממקום מחובר, מכיל

ייפוי כוח מתמשך כדי למנוע בלבול וספק אתחיל בהבדל בין צוואה לייפוי כוח מתמשך. צוואה – כל אדם בגיר רשאי לערוך מסמך בו הוא מצווה מה יקרה לאחר מותו עם נכסיו. הצוואה נכנסת לתוקף ביום מותו ורק אז. כמובן שאם אדם עורך מספר צוואות בחייו, הצוואה האחרונה תקפה ורק היא. עדיף שהצוואה תהיה בכתב, ואם המצווה חושש שבעתיד תהיה התנגדות לצוואתו, שיצרף מסמכים המוכיחים כי בשעת חתימה על הצוואה היה כשיר לצוות.בייפוי כוח המתמשך ניתן אף לעשות מנגנון בקרה על מיופה הכוח, שכן מטרת העל של ייפוי כוח מתמשך הוא לשים דגש על רצונו וצרכיו של האדם הממנה. על מנת לערוך ייפוי כוח שכזה יש להכיר את צורכי האדם הממנה, את סביבתו ואת רצונו  האותנטי כדי לקבל תמונה בהירה מה

הכרת ההסכם לפני חתימה עליו פעמים רבות אני מקבל טלפונים מלקוחות שהסתבכו בהסכם שעליו כבר חתמו. זה יכול להיות הסכם שכירות, הסכם לרכישת דירה, הסכם גירושין, הסכם ממון, הסכם הלוואה, או כל הסכם אחר. בדרך כלל, כשהם מספרים לי מה קרה, אני שומע שוב ושוב את אותן מילים: ״סיכמנו״, ״החלטנו״, ״אמרנו״. וכשאני שומע את המילים האלה, אני מבין ששם בדיוק מתחילה הבעיה. כאשר חותמים על הסכם, המשמעות היא שהמסמך הכתוב הוא שקובע. מה שנאמר בעל פה, חשוב ככל שיהיה, לרוב לא יסייע אם אינו מופיע בהסכם, ובוודאי אם הוא סותר את מה שנכתב בו. אנשים רבים חותמים על הסכם בלי להבין באמת את מלוא משמעותו. הם מדלגים על סעיפים, לא מתעכבים על הניסוחים, ולא תמיד מבינים שההסכם מספר את כל

האם פסק דין בע״מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות? על שינוי מהותי ותחושת הצדק בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, נקבע כי כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, במשמורת משותפת, ובמצב שבו שני ההורים משתכרים באופן דומה, ייתכן שהאב ישלם מזונות מופחתים ואף ייתכן שבנסיבות מסוימות לא יחויב כלל. מאז אותה הלכה אני מקבל פניות רבות מלקוחות הנמצאים במשמורת משותפת, או כמעט משותפת, כאשר הילדים מעל גיל 6, והם משלמים דמי מזונות, לעיתים בסכומים גבוהים. השאלה החוזרת היא האם עצם פסק הדין החדש מאפשר להם לדרוש הפחתה של דמי המזונות או אף את ביטולם. התשובה הקצרה היא שלא בהכרח. ככלל, פסק הדין בע״מ 919/15, כשלעצמו, אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי שבגללו בלבד יופחתו דמי המזונות. עם זאת, בפסיקה

ייצוג שני הצדדים בעריכת הסכם גירושין לא אחת נשאלתי האם עורך דין יכול לערוך הסכם גירושין כשהוא מייצג את שני בני הזוג, ובוודאי אם אחד הצדדים משלם, האם אין בכך משום ניגוד אינטרסים ו/או העדפה כלפי צד אחד וכד׳? אתחיל מהסוף, בניגוד להסכמי מכר מקרקעין שם לא מומלץ ייצוג כפול, בדיני משפחה זה הדבר המומלץ ביותר לעשות. אתחיל מהחוק –  סעיף 14 (ד) בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ״ו 1986, קובע מפורש כי בעריכת הסכמים, אם שני הצדדים הסכימו הרי שעו״ד אחד יכול לערוך את ההסכם. כמו״כ בהתאם לכלל 14(ב) לכללי האתיקה, עורך דין המטפל בעניינם של שני צדדים במשותף חייב לפעול לקידום האינטרסים של שניהם ומקום בו צד דורש מעורך הדין לפעול ללא ידיעת ו/או הסכמת השני, על

בשנים האחרונות אני פוגש א/נשים רבים שנמצאים בהליך פרידה, מבן/ת הזוג שבאים להתייעץ עמי לפני נקיטת צעדים כלשהן. הליך הפרידה הוא לאו דווקא הליך פיזי, קרי, לעזוב את הבית, כיוון שהפרידה מתחילה הרבה לפני שצד אחד עוזב את הבית, בפרידה רגשית. הפרידה יכולה להיות מסיבות רבות עם הרבה מורכבויות, אולם כאמור, הליך הפרידה מתחיל הרבה לפני שבן הזוג קם ואורז את מטלטליו ועוזב את הבית, ולפני הפרידה הפיזית מתקיימת פרידה רגשית. כך שאני פוגש זוגות רבים הנמצאים בשלב ההתלבטות, להתגרש? לעזוב את הבית? להפרד? אחד המאפיינים הבולטים בשלב זה היא החרדה העמוקה בה שרוי בן הזוג, בשאלת ה״מה יהיה״ ומהי הדרך הנוכנה ביותר עבורן לפעול. בדרך כלל זהו השלב שמגיעים להתייעץ עם עורך דין. תפקיד עורך הדין בשלב טרום פרידה

כל הורה שחתם עם בן/ת זוגו על הסכם גירושין או הסכם הורות משותפת, או הסכם חיים משותפים, מכיר את הסעיף שמופיע בדרך כלל בסוף ההסכם, ומנוסח כך "מוסכם על הצדדים כי במקרה של מחלוקת ו/או סכסוך הנוגע להסכם זה לרבות פרשנותו, ביצועו ו/או כל מחלוקת אחרת אשר תתגלע בין הצדדים בעתיד. מתחייבים הצדדים בטרם פניה לערכאות, לפנות להליך גישור, אצל מגשר מוסכם, על מנת לנסות ולפתור את המחלוקת בדרכי שלום". סעיף זה נכנס בדרך כלל תחת הכותרת "מנגנון ליישוב סכסוך" והוא בא לתת מענה בכל הקשור לפרשנות ההסכם, קיומו וביצועו. ובמילים אחרות, אם בני הזוג חלוקים ביניהם לגבי האמור בהסכם, יפנו לגישור ורק בלית ברירה יפנו לבית משפט. ואכן, אין היום כמעט הסכם בלי סעיף סל של מנגנון פתרון סכסוך.