מאמרים משפטיים מאת עו״ד איציק הראל

הפחתה או הגדלת מזונות – שינוי נסיבות מהותי לא אחת התבקשתי על-ידי מי מההורים לפנות להורה השני או לבית המשפט בבקשה לשנות את סכום המזונות שנקבע, הן בטענה שהוא גבוה מידי והדבר מכביד קשות על ההורה המשלם הן בטענה שהמזונות נמוכים וצריך לעדכן אותם כלפי מעלה.  אז מה עושים? וכיצד האם בכלל  ניתן לשנות את דמי המזונות? ככלל – דמי המזונות נקבעים לפי צרכי הילד על פי ניסיון העבר וצפייה לעתיד, המטרה היא יציבות וודאות להורים, דמי המזונות נקבעים בדרך כלל בהסכמה בין ההורים, לאחר שבדקו את צרכי הקטינים והסכימו על גובה דמי המזונות בהסכם גירושין. כשאין הסכמה בין ההורים, פונים לבית המשפט, שם מציגים בפני השופט את ההוצאות ההכרחיות וכד׳, ואז  בית-המשפט הוא זה שקובע את דמי המזונות תוך צפיית

ירושה על פי חוק, צוואה, וצוואה הדדית. ככלל, בישראל קיים את חוק הירושה, הקובע מה יעשו בנכסיו של אדם לאחר מותו, קחו למשל זוג שהיה נשוי שנים רבות ולהם דירה משותפת ונכסים נוספים, הרי שאם אין צוואה, כל העיזבון של הנפטר יחולק שווה בשווה בין יורשיו, כך שאם האשה נותרת בחיים, היא וילדיה יורשים באופן שווה את חלקו של בעלה ואביהם שנפטר. חשוב מאוד להבין שמדובר על עיזבון של הנפטר, והשאלה תמיד מה נכנס לתוך אותו עיזבון, אותה דירה שרשומה על שם שני בני הזוג, כאשר אחד מהם נפטר, העיזבון שלו הוא רק חלקו בדירה ולא כל הדירה שמחציתה שיייכת כאמור לבן הזוג הנותר בחיים? אם כך, כאשר אין צוואה כתובה המורה כיצד יחולקו נכסיו של אדם לאחר מותו, פונים לחוק

הליך יישוב סכסוך – איציק הראל עורך דין לגירושין עד שנת 2016, היה ניתן להגיש תביעה בענייני משפחה, באופן ישיר, לבית המשפט, או לבית הדין הרבני. הדבר יצר את התהליך שקרוי ״מירוץ הסמכויות״, לפיו, הראשון שפותח הליך, הוא יקבע היכן ההליך יתקיים, אם בבית דין רבני או בבית משפט. האופן המהיר בו ניתן היה להגיש תביעה, הוכיח כלא יעיל כלל, וכלא תורם לתא המשפחתי, שהרי ממילא מרבית הסכסוכים נפתרו בסופו של דבר בהסכם, כך שפעמים רבות הגשת התביעה התייתרה בדיעבד.  על כן בשנת 2016 חוקק חוק הסדר התדיינות המשפחה, בו נקבע, כי ככלל, לפני הגשת כל תביעה בבית-המשפט למשפחה או בבי״ד הרבני בכל סכסוך הקשור במשפחה (מזונות, משמרות, רכוש, מדור, אבהות, עיזבון) יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. ממועד הגשת הבקשה

אמנת מס ישראל יוון   לאור שאלות שעלו לגבי אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליוון והייחודיות שלה בנדל״ן (בהשוואה למדינות אחרות), רציתי להרחיב בנושא. ככלל, כל תושב במדינת ישראל מחוייב לשלם מס בישראל על רווחיו ללא קשר למדינת מקור רווחיו. כך מי שהשקיע בנדל״ן בחו״ל והרוויח, יכול ויצטרך לשלם כפל מס – פעם אחת במדינה בה הוא השקיע, לפי החוקים שלה, ופעם השניה בישראל.  מדינות מעונינות שאזרחיה יעשו עסקים וישקיעו במדינות אחרות ועל מנת למנוע כפל מס, הלבנת והעלמת הון, מדינות חותמות ביניהן על הסכמים הקרויים ״אמנה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה״. אמנה זו הנה בנוסח קבוע והיא נחתמה על-ידי ממשלות ישראל עם מדינות רבות בעולם.  האמנה עוסקת בנושאים רבים, ומטבע הדברים אתייחס

מדוע בכלל הלכתי ללמוד משפטים?   והנה היא עומדת מולי!   אותה אישה שבזכותה אני נמצא כאן. אישה שראיתי בפעם האחרונה לפני יותר מ – 20 שנה! אני יודע, זה סיפור הזוי, אבל אני אלך כמה צעדים אחורה. הרבה אנשים שואלים אותי – למה  עורך דין?  אתה לא נראה כמו עו״ד,  אתה יכול לעשות כל דבר, יש לך נשמה של מטפל, ולב של משורר ואמן, אז מה הקטע?   הסיפור מתחיל כשהייתי נער. אבא שלי חלם בגדול וגם הסתבך בגדול והתמונה שחקוקה לי בראש עד היום היא של אבא שלי, עומד בלבוש חרדי מול שופטת קשוחה, ומנסה להתחנן שלא תיקח למשפחה שלו את הבית. אני עומד בצד וברור לי שהמסר לא עובר. שהוא לא מבין מה היא דורשת והיא לא מבינה מה הוא

קראו גם: איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל שימוש לרעה בהליכי משפט בגירושין ניכור הורי סרבנות גט וסחטנות כלכלית בגירושין, הסכם קדם נישואין וברית אהבה הפרת הסכם גירושין עו״ד גירושין

״כשאחליט להתגרש אגיע אליך –  היא אמרה לי״ לא! עניתי לה, כשתחליטו להתחתן תבואו אלי״. טענתי  כדלקמן: זוג לפני חתונה שלא יכול לדבר הכל, ו/או חושש לדבר על הדברים המפחידים ו/או שומר דברים בבטן. אפשר לומר ב 99 אחוז וודאות שהזוג הזה ימצא עצמו במדרגות הרבנות לאחר מספר שנים. :ואסביר את תפיסתי כשבני זוג בונים את אהבתם (בדגש על אהבה ולא על תשוקה שאינה קשורה בהכרח לאהבה וזוגיות), הנושא החשוב בזוגיות היא החשיפה והתקלפות של בני הזוג כמו בצל. ככל שבני הזוג נחשף אחד לשני במעורמיו הרגשיים והצד השני מקבל אותה כמו שהיא, כך מירב הסיכויים שזוג זה יעבור משלב התשוקה לשלב האהבה עד לבניית זוגיות יציבה וארוכה. כמובן, ביחס לחשיפה כך עולה הפגיעות, אולם כשהחשיפה מגיעה ממקום מחובר, מכיל

הכרת ההסכם לפני חתימה עליו פעמים רבות אני מקבל טלפונים מלקוחות שהסתבכו בהסכם שעליו כבר חתמו. זה יכול להיות הסכם שכירות, הסכם לרכישת דירה, הסכם גירושין, הסכם ממון, הסכם הלוואה, או כל הסכם אחר. בדרך כלל, כשהם מספרים לי מה קרה, אני שומע שוב ושוב את אותן מילים: ״סיכמנו״, ״החלטנו״, ״אמרנו״. וכשאני שומע את המילים האלה, אני מבין ששם בדיוק מתחילה הבעיה. כאשר חותמים על הסכם, המשמעות היא שהמסמך הכתוב הוא שקובע. מה שנאמר בעל פה, חשוב ככל שיהיה, לרוב לא יסייע אם אינו מופיע בהסכם, ובוודאי אם הוא סותר את מה שנכתב בו. אנשים רבים חותמים על הסכם בלי להבין באמת את מלוא משמעותו. הם מדלגים על סעיפים, לא מתעכבים על הניסוחים, ולא תמיד מבינים שההסכם מספר את כל

האם פסק דין בע״מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות? על שינוי מהותי ותחושת הצדק בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, נקבע כי כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, במשמורת משותפת, ובמצב שבו שני ההורים משתכרים באופן דומה, ייתכן שהאב ישלם מזונות מופחתים ואף ייתכן שבנסיבות מסוימות לא יחויב כלל. מאז אותה הלכה אני מקבל פניות רבות מלקוחות הנמצאים במשמורת משותפת, או כמעט משותפת, כאשר הילדים מעל גיל 6, והם משלמים דמי מזונות, לעיתים בסכומים גבוהים. השאלה החוזרת היא האם עצם פסק הדין החדש מאפשר להם לדרוש הפחתה של דמי המזונות או אף את ביטולם. התשובה הקצרה היא שלא בהכרח. ככלל, פסק הדין בע״מ 919/15, כשלעצמו, אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי שבגללו בלבד יופחתו דמי המזונות. עם זאת, בפסיקה

ייצוג שני הצדדים בעריכת הסכם גירושין לא אחת נשאלתי האם עורך דין יכול לערוך הסכם גירושין כשהוא מייצג את שני בני הזוג, ובוודאי אם אחד הצדדים משלם, האם אין בכך משום ניגוד אינטרסים ו/או העדפה כלפי צד אחד וכד׳? אתחיל מהסוף, בניגוד להסכמי מכר מקרקעין שם לא מומלץ ייצוג כפול, בדיני משפחה זה הדבר המומלץ ביותר לעשות. אתחיל מהחוק –  סעיף 14 (ד) בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ״ו 1986, קובע מפורש כי בעריכת הסכמים, אם שני הצדדים הסכימו הרי שעו״ד אחד יכול לערוך את ההסכם. כמו״כ בהתאם לכלל 14(ב) לכללי האתיקה, עורך דין המטפל בעניינם של שני צדדים במשותף חייב לפעול לקידום האינטרסים של שניהם ומקום בו צד דורש מעורך הדין לפעול ללא ידיעת ו/או הסכמת השני, על

בשנים האחרונות אני פוגש א/נשים רבים שנמצאים בהליך פרידה, מבן/ת הזוג שבאים להתייעץ עמי לפני נקיטת צעדים כלשהן. הליך הפרידה הוא לאו דווקא הליך פיזי, קרי, לעזוב את הבית, כיוון שהפרידה מתחילה הרבה לפני שצד אחד עוזב את הבית, בפרידה רגשית. הפרידה יכולה להיות מסיבות רבות עם הרבה מורכבויות, אולם כאמור, הליך הפרידה מתחיל הרבה לפני שבן הזוג קם ואורז את מטלטליו ועוזב את הבית, ולפני הפרידה הפיזית מתקיימת פרידה רגשית. כך שאני פוגש זוגות רבים הנמצאים בשלב ההתלבטות, להתגרש? לעזוב את הבית? להפרד? אחד המאפיינים הבולטים בשלב זה היא החרדה העמוקה בה שרוי בן הזוג, בשאלת ה״מה יהיה״ ומהי הדרך הנוכנה ביותר עבורן לפעול. בדרך כלל זהו השלב שמגיעים להתייעץ עם עורך דין. תפקיד עורך הדין בשלב טרום פרידה