מאמרים משפטיים מאת עו״ד איציק הראל

איך אפשר לצמצם את הסיכון לסרבנות גט ולסחטנות כלכלית  חייגה אלי אמא אוהבת שסיפרה לי שבתה עומדת להינשא לבחיר לבה, אך היא חוששת מאוד שאם חלילה הנישואין לא יעלו יפה, ואם הצדדים יבקשו להתגרש, הגבר יסרב לתת לה גט או ינסה לסחוט אותה כלכלית בתמורה לגט, ושאלה אותי מה עליה לעשות כדי למנוע מצב כזה בעתיד. זו שאלה מצוינת, והחשש שעומד מאחוריה הוא חשש אמיתי ומוצדק. מי שמתחתן כדת משה וישראל, או מי שרשום בישראל כנשוי, גם אם לא נישא בדרך הדתית המקובלת, מוצא את עצמו לא פעם בתוך מערכת משפטית ודתית שבה סיום הקשר מחייב הליך גירושין דתי. במציאות הזאת, כאשר הגט אינו ניתן מרצון ובזמן, האישה עלולה למצוא את עצמה במצב קשה מאוד, ולעיתים גם  ממושך מאוד. אגב,

בוררות בבית הדין הרבני ובבית הדין השרעי, מה חשוב לדעת לפני שמסכימים היום נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל חוק שמאפשר לבתי הדין הרבני והשרעי לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים. חשוב לי להבהיר כבר בפתח הדברים, בוררות אפשר לקיים רק אם שני הצדדים מסכימים. לא צד אחד. לא בלחץ. לא בתחבולה. לא במכתב מאיים. שני הצדדים צריכים להסכים. האם אפשר לכפות בוררות בבית הדין הרבני או בבית הדין השרעי התשובה ברורה, לא. אם מישהו פונה לבית הדין הרבני, והצד השני מקבל מכתב עם הכותרת ״הזמנה לדיון בבוררות״, אין שום סיבה להיבהל. אפשר שלא להסכים. אפשר להודיע באופן ברור שמסרבים. אפשר גם להתעלם. בלי הסכמה, אין בוררות. נקודה. שלא יספרו לכם סיפורים. אי אפשר לגרור אדם לבוררות בכפייה, ובוודאי שלא לבית דין

אל תחתמו על חוזה ייעוץ עסקי לפני בדיקה משפטית, כך תימנעו מנזק כלכלי לא פעם מגיעות אליי פניות מבעלי עסקים קטנים שטוענים שנפגעו כלכלית לאחר התקשרות עם חברות ייעוץ עסקי. לפי אותן טענות, ההתקשרות נעשתה בעקבות שיחת מכירה נלהבת והבטחות גדולות, ואז הגיע הרגע שבו מתברר שהחוזה בפועל מחייב תשלום משמעותי, גם כאשר התוצאות רחוקות ממה שנאמר בעל פה. מה חוזר על עצמו בפניות שמגיעות אליי הבטחות כלליות כמו “מזניקים את העסק לשמים”, “ההכנסות יגדלו משמעותית”, “זה קל ומהיר”. לחץ לחתום מהר, לפני “שההזדמנות נסגרת”. אכזבה מהשירות או מהתוצרים, לצד דרישה להמשיך לשלם לפי החוזה. פער בין מה שנאמר בשיחת המכירה לבין מה שכתוב בהסכם. למה “מה שנאמר בעל פה” לא תמיד יעזור לכם בפועל, ברוב ההסכמים המסחריים תמצאו סעיף

איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל מה באמת קורה כשמאיימים על הורה בלקיחת ילדים – ומה אומר החוק בישראל סיפור אמיתי מהשטח – איום בלקיחת ילד אתמול קיבלתי טלפון, מהצד השני הייתה אישה נסערת, שסיפרה לי שנישואיה רעילים וכוללים אלימות המופנית כלפיה, כמו גם איומים שאם היא רק תשקול לעזוב את הבית, הילד יילקח ממנה על ידי האב. והיא מפוחדת לעשות צעד כלשהו שמא הילד יילקח ממנה כפי שאיים האבא. אלימות, נרקיסיזם וגזלייטינג לצערי אני מקבל שיחות מעין אלה לא אחת, כאשר המכנה המשותף הוא בן זוג אלים ו/או נרקיסיסט שדואג לשנות את הזווית של זוגתו על העולם ולעוות לה את המציאות באמצעות גזלייטינג, עד שהיא עצמה מטילה ספק במעשיה. הפחד שמנוצל – דיכאון אחרי לידה

אופן חישוב הצמדת מזונות לפני מספר חודשים כתבתי מאמר קצר בנושא הצמדת דמי מזונות למדד המחירים לצרכן (להלן: “מדד”), ומאז פנו אלי קוראים במספר שאלות בנושא זה, וחשבתי שיהיה זה מן הראוי לשתף פה. האם ניתן לחייב רטרואקטיבית? ככלל, כאשר בהסכם או בפסק-הדין נקבע כי דמי המזונות “צמודים למדד הידוע” (או נוסח דומה) ולא נרשמה הוראה שמגבילה חישוב רטרואקטיבי, נהוג לעדכן גם רטרואקטיבית את ההצמדה לתקופות שבהן לא בוצע עדכון שוטף. מנגד, אם נכתב במפורש שאין חיוב רטרואקטיבי – אין להצמיד בדיעבד. לכן, תמיד להתחיל בקריאת הסעיף הרלוונטי בהסכם/בפסק. בדרך כלל מקובל לעדכן אחת לשלושה חודשים (רבעונית). איך מחשבים הצמדה? הנה הנוסחה: סכום בסיס × (המדד הנוכחי ÷ מדד הבסיס) = סכום מוצמד סכום בסיס – דמי המזונות שנקבעו (למשל:

הפרת הסכם גירושין – מה עושים כשצד אחד לא עומד בהתחייבויותיו? אין דבר משמח יותר מלפתוח את השבוע עם בשורה טובה – קבלת צו הורות פסיקתי ללקוחה והפיכת לקוחה נוספת למרוצה, בזכות טיפול בהפרת הסכם גירושין.לאור מקרים רבים שטיפלתי בהם לאחרונה, חשוב לי להעלות את המודעות לנושא ולתת לכם כלים להבין מה ניתן לעשות כשצד אחד מפר את ההסכם. מהו הסכם גירושין ומדוע אסור להפר אותו? הסכם גירושין, לאחר שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מחייב את שני הצדדים בדיוק כמו כל פסק דין אחר.אם רוצים לשנותו – יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי ולפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.אבל מה קורה אם אחד הצדדים פשוט לא עומד בהתחייבויות? בדרך כלל הסכם גירושין כולל: הסדרי

מודלי שיתוף כלכליים בהסכמי ממון הסכם חיים משותפים, או כפי שמכנים אותו לעיתים "הסכם ממון”, הוא הסכם המסדיר את החיים הכלכליים של בני הזוג בהווה ובעבר, ומטרתו למנוע אי הבנות ואי שוויון כלכלי בעתיד, גם במקרים של פרידה. במאמר זה אסקור מודלים מרכזיים לשיתוף כלכלי ונבחן כיצד הם מותאמים למצבים שונים.   מודל ״הכל משותף למעט מה שלא משותף״ – בני זוג שמתגוררים יחד מספר שנים והחליטו למסד את הקשר, אין להם עדיין נכסים פרטיים, מתכננים גם להביא ילדים ומעונינים להסדיר את הנושאים הכלכליים וההורות. להם הייתי ממליץ על מודל בו הכל משותף למעט מה שלא משותף, למשל, חשבון אחד משותף, משכורות לאותו חשבון, חיסכון משותף וכד׳. לא משותף – מתנות, ירושה לעיתים אף קרנות פנסיה, אופציות וכד׳. היתרון –

על שימוש לרעה בהליכי משפט ועלילות שווא הוא הגיע אלי לפני שנה מספר פעמים לפגישת ייעוץ. הוא היה אחוז פחד עד כדי שיתוק, הוא ידע שהחיים עם אשתו לא נכונים ולא בריאים עבורו, הוא פחד מאוד לעשות צעד של פרידה, הוא חשש מהרגע הזה שיודיע לה שהוא מעונין להפרד: ״היא תרחיק מנני את הילדים שלי, היא תנקום בי, היא תעליל עלי עלילות שווא״, אמר לי. ראיתי אדם אומלל ששבוי בעולם הפחד, אדם טוב שלא מסוגל לפגוע בנפש, שיודע בעמקי לבו שחייו אינם כפי שאמורים להיות. היה לי ברור שבלי טיפול רגשי יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לעבור הליך פרידה ובוודאי יהיה לו קשה לעמוד מולה ולהגיד לה שנפרדים. הסברתי לו שעם כל הכבוד לעורכי הדין, העבודה הרצינית מתחילה מבפנים

רכישה/מכירת דירה בה קיים חריגות בניה ראיתם דירה ואתם מעוניינים לרכוש אותה, נדלקתם במיוחד על יחידת הדיור הנוספת שצמודה לדירה עם כניסה נפרדת והחלטתם שזהו זה – מצאתם את בית חלומותיכם. התחלתם מו״מ על המחיר, הפרטים הועברו לעורכי הדין, ואז מתברר כי יחידת הדיור אותה אהבתם כל-כך רשומה בכלל כחניה של הדירה, שבעלי הדירה הפכו אותה ליחידת דיור, ללא קבלת היתר ובחריגה מהיתר הבניה המקורי, ייעוד המקום והרישום בטאבו.  מה עושים במצבים אלו? לקנות או לא לקנות? אתחיל מהסוף, תפקידי כעורך דין של רוכשי הדירה, לדאוג לכך שהם יממשו את החלום ושירכשו את הדירה כמות שהיא, גם אם יש חריגות בניה, כל זאת באמצעות פתרונות יצירתיים.  על מנת שעסקת נדל״ן תרשם בטאבו, עלינו להגיש לרשם המקרקעין 3 אישורים: אישור שהמוכר

רוכש/ת דירה מיזם או קבלן? קח עורך דין מטעמך כידוע, בעת רכישת דירה מקבלן או פרוייקט מגורים מיזם, החוזים כבר מוכנים, היזם והקבלן מפנים את הרוכש הפוטנציאלי לעורך דין שערך את ההסכמים, והקונה אף מחוייב לשלם לאותו עורך הדין שכר טרחה. רבים מהרוכשים מתבלבלים וחושבים שעורך הדין שהופנו אליו, שומר עליהם ולטובתם, אך לא כך הוא הדבר. הוא שומר על הקבלן והיזם נקודה. בסופשבוע האחרון התפרסמה כתבה באחד העיתונים על קבוצה של עשרות רוכשים שהשקיעו במגדל משרדים וטוענים שהונו אותם. לטענתם, הם לא ידעו שעורכי הדין שאמורים לייצג אותם הם גם אלה שמוכרים להם את הזכויות, כמו כן טענו שהחוזה שעליו חתמו שונה ממה שהובטח להם ועוד.  אחת מהם מספרת כך : בשלב הבא המליץ לי היזם על מ׳ וג׳

האם צוואה גוברת על מוטבים בפוליסת ביטוח בשנה האחרונה אני נותן ייעוץ בהתנדבות בטיפול משפטי במשפחות נפגעי והרוגי מחדל אוקטובר 2023, אחת השאלות שחוזרות ונשנות הן בקשר בין מוטב הרשום בפוליסה, לזוכה על פי צוואה. ומה הדין אם בצוואה רשום ההיפך מהמוטב בפוליסה? ובכן, הכלל נקבע בחוק במפורש: “סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון”.  (סעיף 147 לחוק הירושה תשכ"ה-1965). לשון החוק מאוד ברורה בנושא וקובעת כי פוליסות ביטוח אינן נכללות בעיזבון, אלא אם בעל הפוליסה שינה מוטבים או הודיע לחברת ביטוח על קיומה של צוואה. על כן, ככלל, מוטב ששמו צויין בפוליסה גובר