משולחנו של עו"ד הראל

מאמרים משפטיים מאת עו״ד איציק הראל

בנושאים: דיני משפחה, גירושין, הסכמים, מזונות, ירושה, צרכנות ונדל״ן, עם כלים מעשיים מהשטח

סרבנות גט וסחטנות כלכלית בגירושין, הסכם קדם נישואין וברית אהבה

איך אפשר לצמצם את הסיכון לסרבנות גט ולסחטנות כלכלית  חייגה אלי אמא אוהבת שסיפרה לי שבתה עומדת להינשא לבחיר לבה, אך היא חוששת מאוד שאם חלילה הנישואין לא יעלו יפה, ואם הצדדים יבקשו להתגרש, הגבר יסרב לתת לה גט או ינסה לסחוט אותה כלכלית בתמורה לגט, ושאלה אותי מה עליה לעשות כדי למנוע מצב כזה בעתיד. זו שאלה מצוינת, והחשש שעומד מאחוריה הוא חשש אמיתי ומוצדק. מי שמתחתן כדת משה וישראל, או מי שרשום בישראל כנשוי, גם אם לא נישא בדרך הדתית המקובלת, מוצא את עצמו לא פעם בתוך מערכת משפטית ודתית שבה סיום הקשר מחייב הליך גירושין דתי. במציאות הזאת, כאשר הגט אינו ניתן מרצון ובזמן, האישה עלולה למצוא את עצמה במצב קשה מאוד, ולעיתים גם  ממושך מאוד. אגב,

קרא עוד »

על סמכות בית הדין הרבני לדון כבורר

בוררות בבית הדין הרבני ובבית הדין השרעי, מה חשוב לדעת לפני שמסכימים היום נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל חוק שמאפשר לבתי הדין הרבני והשרעי לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים. חשוב לי להבהיר כבר בפתח הדברים, בוררות אפשר לקיים רק אם שני הצדדים מסכימים. לא צד אחד. לא בלחץ. לא בתחבולה. לא במכתב מאיים. שני הצדדים צריכים להסכים. האם אפשר לכפות בוררות בבית הדין הרבני או בבית הדין השרעי התשובה ברורה, לא. אם מישהו פונה לבית הדין הרבני, והצד השני מקבל מכתב עם הכותרת ״הזמנה לדיון בבוררות״, אין שום סיבה להיבהל. אפשר שלא להסכים. אפשר להודיע באופן ברור שמסרבים. אפשר גם להתעלם. בלי הסכמה, אין בוררות. נקודה. שלא יספרו לכם סיפורים. אי אפשר לגרור אדם לבוררות בכפייה, ובוודאי שלא לבית דין

קרא עוד »

מחשבון הצמדת מזונות למדד

מחשבון הצמדת מזונות למדד המחירים לצרכן לאחר שפרסמתי מאמר בנושא חישוב הצמדת מזונות למדד, פנו אליי הורים רבים שביקשו עזרה מעשית בביצוע החישוב בפועל.כדי לעשות סדר ולחסוך זמן, הכנתי עבורכם מחשבון הצמדת מזונות למדד המחירים לצרכן, פשוט ונוח לשימוש. באמצעות המחשבון ניתן להזין את סכום המזונות שנקבע, את תאריך הבסיס ואת תאריך היעד ולקבל בתוך רגע את סכום דמי המזונות המעודכן בהתאם למדד. למי מתאים מחשבון הצמדת מזונות למדד המחשבון מתאים לכל מי שבידו סכום מזונות שנקבע בהסכם או בפסק דין ורוצה לחשב את הסכום המעודכן לפי מדד המחירים לצרכן בהתאם למנגנון ההצמדה שנקבע במסמך. איך משתמשים במחשבון הצמדת מזונות למדד הזינו את סכום המזונות כפי שנקבע בהסכם או בפסק דין. בשדה תאריך הבסיס הזינו את יום מתן פסק הדין

קרא עוד »

אל תחתמו על חוזה ייעוץ עסקי לפני בדיקה משפטית, כך תימנעו מנזק כלכלי

אל תחתמו על חוזה ייעוץ עסקי לפני בדיקה משפטית, כך תימנעו מנזק כלכלי לא פעם מגיעות אליי פניות מבעלי עסקים קטנים שטוענים שנפגעו כלכלית לאחר התקשרות עם חברות ייעוץ עסקי. לפי אותן טענות, ההתקשרות נעשתה בעקבות שיחת מכירה נלהבת והבטחות גדולות, ואז הגיע הרגע שבו מתברר שהחוזה בפועל מחייב תשלום משמעותי, גם כאשר התוצאות רחוקות ממה שנאמר בעל פה. מה חוזר על עצמו בפניות שמגיעות אליי הבטחות כלליות כמו “מזניקים את העסק לשמים”, “ההכנסות יגדלו משמעותית”, “זה קל ומהיר”. לחץ לחתום מהר, לפני “שההזדמנות נסגרת”. אכזבה מהשירות או מהתוצרים, לצד דרישה להמשיך לשלם לפי החוזה. פער בין מה שנאמר בשיחת המכירה לבין מה שכתוב בהסכם. למה “מה שנאמר בעל פה” לא תמיד יעזור לכם בפועל, ברוב ההסכמים המסחריים תמצאו סעיף

קרא עוד »

איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל

איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל מה באמת קורה כשמאיימים על הורה בלקיחת ילדים – ומה אומר החוק בישראל סיפור אמיתי מהשטח – איום בלקיחת ילד אתמול קיבלתי טלפון, מהצד השני הייתה אישה נסערת, שסיפרה לי שנישואיה רעילים וכוללים אלימות המופנית כלפיה, כמו גם איומים שאם היא רק תשקול לעזוב את הבית, הילד יילקח ממנה על ידי האב. והיא מפוחדת לעשות צעד כלשהו שמא הילד יילקח ממנה כפי שאיים האבא. אלימות, נרקיסיזם וגזלייטינג לצערי אני מקבל שיחות מעין אלה לא אחת, כאשר המכנה המשותף הוא בן זוג אלים ו/או נרקיסיסט שדואג לשנות את הזווית של זוגתו על העולם ולעוות לה את המציאות באמצעות גזלייטינג, עד שהיא עצמה מטילה ספק במעשיה. הפחד שמנוצל – דיכאון אחרי לידה

קרא עוד »

חישוב הצמדת מזונות למדד

אופן חישוב הצמדת מזונות לפני מספר חודשים כתבתי מאמר קצר בנושא הצמדת דמי מזונות למדד המחירים לצרכן (להלן: “מדד”), ומאז פנו אלי קוראים במספר שאלות בנושא זה, וחשבתי שיהיה זה מן הראוי לשתף פה. האם ניתן לחייב רטרואקטיבית? ככלל, כאשר בהסכם או בפסק-הדין נקבע כי דמי המזונות “צמודים למדד הידוע” (או נוסח דומה) ולא נרשמה הוראה שמגבילה חישוב רטרואקטיבי, נהוג לעדכן גם רטרואקטיבית את ההצמדה לתקופות שבהן לא בוצע עדכון שוטף. מנגד, אם נכתב במפורש שאין חיוב רטרואקטיבי – אין להצמיד בדיעבד. לכן, תמיד להתחיל בקריאת הסעיף הרלוונטי בהסכם/בפסק. בדרך כלל מקובל לעדכן אחת לשלושה חודשים (רבעונית). איך מחשבים הצמדה? הנה הנוסחה: סכום בסיס × (המדד הנוכחי ÷ מדד הבסיס) = סכום מוצמד סכום בסיס – דמי המזונות שנקבעו (למשל:

קרא עוד »

צו הורות פסיקתי

צו הורות פסיקתי הבוקר הפכתי עוד לקוחה מאושרת – רשומה רשמית כאמא לילד שהביאה עם בת-זוגה. אבל מה זה בעצם צו הורות פסיקתי, ולמה קוראים לו כך?רבים מתבלבלים בין צו הורות פסיקתי לבין הורות טבעית על פי חוק, וחשוב לעשות סדר. הורות טבעית לעומת צו הורות פסיקתי לפי החוק היבש במדינת ישראל, זוג נשים או זוג גברים לא יכולים להירשם כהורים משותפים לילד מלידה. החוק מכיר רק במבנה המסורתי של "אבא ואמא" כהורים טבעיים. למה? כי זה החוק. ובמדינה שלנו, המחוקקים לרוב מעדיפים שלא להתמודד עם נושאים מורכבים, ומשאירים לבתי המשפט את העבודה – או במילים אחרות, "לגלגל את הערמונים מהאש" אל השופטים. מאיפה נולד הצו הזה? המצב הזה הוביל זוגות חד-מיניים לעתור לבתי המשפט, בטענה שהחוק הקיים פוגע בזכות

קרא עוד »

הפרת הסכם גירושין

הפרת הסכם גירושין – מה עושים כשצד אחד לא עומד בהתחייבויותיו? אין דבר משמח יותר מלפתוח את השבוע עם בשורה טובה – קבלת צו הורות פסיקתי ללקוחה והפיכת לקוחה נוספת למרוצה, בזכות טיפול בהפרת הסכם גירושין.לאור מקרים רבים שטיפלתי בהם לאחרונה, חשוב לי להעלות את המודעות לנושא ולתת לכם כלים להבין מה ניתן לעשות כשצד אחד מפר את ההסכם. מהו הסכם גירושין ומדוע אסור להפר אותו? הסכם גירושין, לאחר שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מחייב את שני הצדדים בדיוק כמו כל פסק דין אחר.אם רוצים לשנותו – יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי ולפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.אבל מה קורה אם אחד הצדדים פשוט לא עומד בהתחייבויות? בדרך כלל הסכם גירושין כולל: הסדרי

קרא עוד »

מודלי שיתוף בחיים כלכליים של בני זוג

מודלי שיתוף כלכליים בהסכמי ממון הסכם חיים משותפים, או כפי שמכנים אותו לעיתים "הסכם ממון”, הוא הסכם המסדיר את החיים הכלכליים של בני הזוג בהווה ובעבר, ומטרתו למנוע אי הבנות ואי שוויון כלכלי בעתיד, גם במקרים של פרידה. במאמר זה אסקור מודלים מרכזיים לשיתוף כלכלי ונבחן כיצד הם מותאמים למצבים שונים.   מודל ״הכל משותף למעט מה שלא משותף״ – בני זוג שמתגוררים יחד מספר שנים והחליטו למסד את הקשר, אין להם עדיין נכסים פרטיים, מתכננים גם להביא ילדים ומעונינים להסדיר את הנושאים הכלכליים וההורות. להם הייתי ממליץ על מודל בו הכל משותף למעט מה שלא משותף, למשל, חשבון אחד משותף, משכורות לאותו חשבון, חיסכון משותף וכד׳. לא משותף – מתנות, ירושה לעיתים אף קרנות פנסיה, אופציות וכד׳. היתרון –

קרא עוד »

שימוש לרעה בהליכי משפט בגירושין

על שימוש לרעה בהליכי משפט ועלילות שווא הוא הגיע אלי לפני שנה מספר פעמים לפגישת ייעוץ. הוא היה אחוז פחד עד כדי שיתוק, הוא ידע שהחיים עם אשתו לא נכונים ולא בריאים עבורו, הוא פחד מאוד לעשות צעד של פרידה, הוא חשש מהרגע הזה שיודיע לה שהוא מעונין להפרד: ״היא תרחיק מנני את הילדים שלי, היא תנקום בי, היא תעליל עלי עלילות שווא״, אמר לי. ראיתי אדם אומלל ששבוי בעולם הפחד, אדם טוב שלא מסוגל לפגוע בנפש, שיודע בעמקי לבו שחייו אינם כפי שאמורים להיות. היה לי ברור שבלי טיפול רגשי יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לעבור הליך פרידה ובוודאי יהיה לו קשה לעמוד מולה ולהגיד לה שנפרדים. הסברתי לו שעם כל הכבוד לעורכי הדין, העבודה הרצינית מתחילה מבפנים

קרא עוד »

רכישה/מכירת דירה בה קיים חריגות בניה

רכישה/מכירת דירה בה קיים חריגות בניה ראיתם דירה ואתם מעוניינים לרכוש אותה, נדלקתם במיוחד על יחידת הדיור הנוספת שצמודה לדירה עם כניסה נפרדת והחלטתם שזהו זה – מצאתם את בית חלומותיכם. התחלתם מו״מ על המחיר, הפרטים הועברו לעורכי הדין, ואז מתברר כי יחידת הדיור אותה אהבתם כל-כך רשומה בכלל כחניה של הדירה, שבעלי הדירה הפכו אותה ליחידת דיור, ללא קבלת היתר ובחריגה מהיתר הבניה המקורי, ייעוד המקום והרישום בטאבו.  מה עושים במצבים אלו? לקנות או לא לקנות? אתחיל מהסוף, תפקידי כעורך דין של רוכשי הדירה, לדאוג לכך שהם יממשו את החלום ושירכשו את הדירה כמות שהיא, גם אם יש חריגות בניה, כל זאת באמצעות פתרונות יצירתיים.  על מנת שעסקת נדל״ן תרשם בטאבו, עלינו להגיש לרשם המקרקעין 3 אישורים: אישור שהמוכר

קרא עוד »

רוכש/ת דירה מיזם או קבלן? קח עורך דין מטעמך

רוכש/ת דירה מיזם או קבלן? קח עורך דין מטעמך כידוע, בעת רכישת דירה מקבלן או פרוייקט מגורים מיזם, החוזים כבר מוכנים, היזם והקבלן מפנים את הרוכש הפוטנציאלי לעורך דין שערך את ההסכמים, והקונה אף מחוייב לשלם לאותו עורך הדין שכר טרחה. רבים מהרוכשים מתבלבלים וחושבים שעורך הדין שהופנו אליו, שומר עליהם ולטובתם, אך לא כך הוא הדבר. הוא שומר על הקבלן והיזם נקודה. בסופשבוע האחרון התפרסמה כתבה באחד העיתונים על קבוצה של עשרות רוכשים שהשקיעו במגדל משרדים וטוענים שהונו אותם. לטענתם, הם לא ידעו שעורכי הדין שאמורים לייצג אותם הם גם אלה שמוכרים להם את הזכויות, כמו כן טענו שהחוזה שעליו חתמו שונה ממה שהובטח להם ועוד.  אחת מהם מספרת כך : בשלב הבא המליץ לי היזם על מ׳ וג׳

קרא עוד »

סרבנות גט וסחטנות כלכלית בגירושין, הסכם קדם נישואין וברית אהבה

איך אפשר לצמצם את הסיכון לסרבנות גט ולסחטנות כלכלית  חייגה אלי אמא אוהבת שסיפרה לי שבתה עומדת להינשא לבחיר לבה, אך היא חוששת מאוד שאם חלילה הנישואין לא יעלו יפה, ואם הצדדים יבקשו להתגרש, הגבר יסרב לתת לה גט או ינסה לסחוט אותה כלכלית בתמורה לגט, ושאלה אותי מה עליה לעשות כדי למנוע מצב כזה בעתיד. זו שאלה מצוינת, והחשש שעומד מאחוריה הוא חשש אמיתי ומוצדק. מי שמתחתן כדת משה וישראל, או מי שרשום בישראל כנשוי, גם אם לא נישא בדרך הדתית המקובלת, מוצא את עצמו לא פעם בתוך מערכת משפטית ודתית שבה סיום הקשר מחייב הליך גירושין דתי. במציאות הזאת, כאשר הגט אינו ניתן מרצון ובזמן, האישה עלולה למצוא את עצמה במצב קשה מאוד, ולעיתים גם  ממושך מאוד. אגב,

קרא עוד »

על סמכות בית הדין הרבני לדון כבורר

בוררות בבית הדין הרבני ובבית הדין השרעי, מה חשוב לדעת לפני שמסכימים היום נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל חוק שמאפשר לבתי הדין הרבני והשרעי לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים. חשוב לי להבהיר כבר בפתח הדברים, בוררות אפשר לקיים רק אם שני הצדדים מסכימים. לא צד אחד. לא בלחץ. לא בתחבולה. לא במכתב מאיים. שני הצדדים צריכים להסכים. האם אפשר לכפות בוררות בבית הדין הרבני או בבית הדין השרעי התשובה ברורה, לא. אם מישהו פונה לבית הדין הרבני, והצד השני מקבל מכתב עם הכותרת ״הזמנה לדיון בבוררות״, אין שום סיבה להיבהל. אפשר שלא להסכים. אפשר להודיע באופן ברור שמסרבים. אפשר גם להתעלם. בלי הסכמה, אין בוררות. נקודה. שלא יספרו לכם סיפורים. אי אפשר לגרור אדם לבוררות בכפייה, ובוודאי שלא לבית דין

קרא עוד »

מחשבון הצמדת מזונות למדד

מחשבון הצמדת מזונות למדד המחירים לצרכן לאחר שפרסמתי מאמר בנושא חישוב הצמדת מזונות למדד, פנו אליי הורים רבים שביקשו עזרה מעשית בביצוע החישוב בפועל.כדי לעשות סדר ולחסוך זמן, הכנתי עבורכם מחשבון הצמדת מזונות למדד המחירים לצרכן, פשוט ונוח לשימוש. באמצעות המחשבון ניתן להזין את סכום המזונות שנקבע, את תאריך הבסיס ואת תאריך היעד ולקבל בתוך רגע את סכום דמי המזונות המעודכן בהתאם למדד. למי מתאים מחשבון הצמדת מזונות למדד המחשבון מתאים לכל מי שבידו סכום מזונות שנקבע בהסכם או בפסק דין ורוצה לחשב את הסכום המעודכן לפי מדד המחירים לצרכן בהתאם למנגנון ההצמדה שנקבע במסמך. איך משתמשים במחשבון הצמדת מזונות למדד הזינו את סכום המזונות כפי שנקבע בהסכם או בפסק דין. בשדה תאריך הבסיס הזינו את יום מתן פסק הדין

קרא עוד »

אל תחתמו על חוזה ייעוץ עסקי לפני בדיקה משפטית, כך תימנעו מנזק כלכלי

אל תחתמו על חוזה ייעוץ עסקי לפני בדיקה משפטית, כך תימנעו מנזק כלכלי לא פעם מגיעות אליי פניות מבעלי עסקים קטנים שטוענים שנפגעו כלכלית לאחר התקשרות עם חברות ייעוץ עסקי. לפי אותן טענות, ההתקשרות נעשתה בעקבות שיחת מכירה נלהבת והבטחות גדולות, ואז הגיע הרגע שבו מתברר שהחוזה בפועל מחייב תשלום משמעותי, גם כאשר התוצאות רחוקות ממה שנאמר בעל פה. מה חוזר על עצמו בפניות שמגיעות אליי הבטחות כלליות כמו “מזניקים את העסק לשמים”, “ההכנסות יגדלו משמעותית”, “זה קל ומהיר”. לחץ לחתום מהר, לפני “שההזדמנות נסגרת”. אכזבה מהשירות או מהתוצרים, לצד דרישה להמשיך לשלם לפי החוזה. פער בין מה שנאמר בשיחת המכירה לבין מה שכתוב בהסכם. למה “מה שנאמר בעל פה” לא תמיד יעזור לכם בפועל, ברוב ההסכמים המסחריים תמצאו סעיף

קרא עוד »

איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל

איום בלקיחת ילדים – גזלייטינג, אלימות במשפחה והאמת המשפטית בישראל מה באמת קורה כשמאיימים על הורה בלקיחת ילדים – ומה אומר החוק בישראל סיפור אמיתי מהשטח – איום בלקיחת ילד אתמול קיבלתי טלפון, מהצד השני הייתה אישה נסערת, שסיפרה לי שנישואיה רעילים וכוללים אלימות המופנית כלפיה, כמו גם איומים שאם היא רק תשקול לעזוב את הבית, הילד יילקח ממנה על ידי האב. והיא מפוחדת לעשות צעד כלשהו שמא הילד יילקח ממנה כפי שאיים האבא. אלימות, נרקיסיזם וגזלייטינג לצערי אני מקבל שיחות מעין אלה לא אחת, כאשר המכנה המשותף הוא בן זוג אלים ו/או נרקיסיסט שדואג לשנות את הזווית של זוגתו על העולם ולעוות לה את המציאות באמצעות גזלייטינג, עד שהיא עצמה מטילה ספק במעשיה. הפחד שמנוצל – דיכאון אחרי לידה

קרא עוד »

חישוב הצמדת מזונות למדד

אופן חישוב הצמדת מזונות לפני מספר חודשים כתבתי מאמר קצר בנושא הצמדת דמי מזונות למדד המחירים לצרכן (להלן: “מדד”), ומאז פנו אלי קוראים במספר שאלות בנושא זה, וחשבתי שיהיה זה מן הראוי לשתף פה. האם ניתן לחייב רטרואקטיבית? ככלל, כאשר בהסכם או בפסק-הדין נקבע כי דמי המזונות “צמודים למדד הידוע” (או נוסח דומה) ולא נרשמה הוראה שמגבילה חישוב רטרואקטיבי, נהוג לעדכן גם רטרואקטיבית את ההצמדה לתקופות שבהן לא בוצע עדכון שוטף. מנגד, אם נכתב במפורש שאין חיוב רטרואקטיבי – אין להצמיד בדיעבד. לכן, תמיד להתחיל בקריאת הסעיף הרלוונטי בהסכם/בפסק. בדרך כלל מקובל לעדכן אחת לשלושה חודשים (רבעונית). איך מחשבים הצמדה? הנה הנוסחה: סכום בסיס × (המדד הנוכחי ÷ מדד הבסיס) = סכום מוצמד סכום בסיס – דמי המזונות שנקבעו (למשל:

קרא עוד »

צו הורות פסיקתי

צו הורות פסיקתי הבוקר הפכתי עוד לקוחה מאושרת – רשומה רשמית כאמא לילד שהביאה עם בת-זוגה. אבל מה זה בעצם צו הורות פסיקתי, ולמה קוראים לו כך?רבים מתבלבלים בין צו הורות פסיקתי לבין הורות טבעית על פי חוק, וחשוב לעשות סדר. הורות טבעית לעומת צו הורות פסיקתי לפי החוק היבש במדינת ישראל, זוג נשים או זוג גברים לא יכולים להירשם כהורים משותפים לילד מלידה. החוק מכיר רק במבנה המסורתי של "אבא ואמא" כהורים טבעיים. למה? כי זה החוק. ובמדינה שלנו, המחוקקים לרוב מעדיפים שלא להתמודד עם נושאים מורכבים, ומשאירים לבתי המשפט את העבודה – או במילים אחרות, "לגלגל את הערמונים מהאש" אל השופטים. מאיפה נולד הצו הזה? המצב הזה הוביל זוגות חד-מיניים לעתור לבתי המשפט, בטענה שהחוק הקיים פוגע בזכות

קרא עוד »

הפרת הסכם גירושין

הפרת הסכם גירושין – מה עושים כשצד אחד לא עומד בהתחייבויותיו? אין דבר משמח יותר מלפתוח את השבוע עם בשורה טובה – קבלת צו הורות פסיקתי ללקוחה והפיכת לקוחה נוספת למרוצה, בזכות טיפול בהפרת הסכם גירושין.לאור מקרים רבים שטיפלתי בהם לאחרונה, חשוב לי להעלות את המודעות לנושא ולתת לכם כלים להבין מה ניתן לעשות כשצד אחד מפר את ההסכם. מהו הסכם גירושין ומדוע אסור להפר אותו? הסכם גירושין, לאחר שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מחייב את שני הצדדים בדיוק כמו כל פסק דין אחר.אם רוצים לשנותו – יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי ולפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.אבל מה קורה אם אחד הצדדים פשוט לא עומד בהתחייבויות? בדרך כלל הסכם גירושין כולל: הסדרי

קרא עוד »

מודלי שיתוף בחיים כלכליים של בני זוג

מודלי שיתוף כלכליים בהסכמי ממון הסכם חיים משותפים, או כפי שמכנים אותו לעיתים "הסכם ממון”, הוא הסכם המסדיר את החיים הכלכליים של בני הזוג בהווה ובעבר, ומטרתו למנוע אי הבנות ואי שוויון כלכלי בעתיד, גם במקרים של פרידה. במאמר זה אסקור מודלים מרכזיים לשיתוף כלכלי ונבחן כיצד הם מותאמים למצבים שונים.   מודל ״הכל משותף למעט מה שלא משותף״ – בני זוג שמתגוררים יחד מספר שנים והחליטו למסד את הקשר, אין להם עדיין נכסים פרטיים, מתכננים גם להביא ילדים ומעונינים להסדיר את הנושאים הכלכליים וההורות. להם הייתי ממליץ על מודל בו הכל משותף למעט מה שלא משותף, למשל, חשבון אחד משותף, משכורות לאותו חשבון, חיסכון משותף וכד׳. לא משותף – מתנות, ירושה לעיתים אף קרנות פנסיה, אופציות וכד׳. היתרון –

קרא עוד »

שימוש לרעה בהליכי משפט בגירושין

על שימוש לרעה בהליכי משפט ועלילות שווא הוא הגיע אלי לפני שנה מספר פעמים לפגישת ייעוץ. הוא היה אחוז פחד עד כדי שיתוק, הוא ידע שהחיים עם אשתו לא נכונים ולא בריאים עבורו, הוא פחד מאוד לעשות צעד של פרידה, הוא חשש מהרגע הזה שיודיע לה שהוא מעונין להפרד: ״היא תרחיק מנני את הילדים שלי, היא תנקום בי, היא תעליל עלי עלילות שווא״, אמר לי. ראיתי אדם אומלל ששבוי בעולם הפחד, אדם טוב שלא מסוגל לפגוע בנפש, שיודע בעמקי לבו שחייו אינם כפי שאמורים להיות. היה לי ברור שבלי טיפול רגשי יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לעבור הליך פרידה ובוודאי יהיה לו קשה לעמוד מולה ולהגיד לה שנפרדים. הסברתי לו שעם כל הכבוד לעורכי הדין, העבודה הרצינית מתחילה מבפנים

קרא עוד »

רכישה/מכירת דירה בה קיים חריגות בניה

רכישה/מכירת דירה בה קיים חריגות בניה ראיתם דירה ואתם מעוניינים לרכוש אותה, נדלקתם במיוחד על יחידת הדיור הנוספת שצמודה לדירה עם כניסה נפרדת והחלטתם שזהו זה – מצאתם את בית חלומותיכם. התחלתם מו״מ על המחיר, הפרטים הועברו לעורכי הדין, ואז מתברר כי יחידת הדיור אותה אהבתם כל-כך רשומה בכלל כחניה של הדירה, שבעלי הדירה הפכו אותה ליחידת דיור, ללא קבלת היתר ובחריגה מהיתר הבניה המקורי, ייעוד המקום והרישום בטאבו.  מה עושים במצבים אלו? לקנות או לא לקנות? אתחיל מהסוף, תפקידי כעורך דין של רוכשי הדירה, לדאוג לכך שהם יממשו את החלום ושירכשו את הדירה כמות שהיא, גם אם יש חריגות בניה, כל זאת באמצעות פתרונות יצירתיים.  על מנת שעסקת נדל״ן תרשם בטאבו, עלינו להגיש לרשם המקרקעין 3 אישורים: אישור שהמוכר

קרא עוד »

רוכש/ת דירה מיזם או קבלן? קח עורך דין מטעמך

רוכש/ת דירה מיזם או קבלן? קח עורך דין מטעמך כידוע, בעת רכישת דירה מקבלן או פרוייקט מגורים מיזם, החוזים כבר מוכנים, היזם והקבלן מפנים את הרוכש הפוטנציאלי לעורך דין שערך את ההסכמים, והקונה אף מחוייב לשלם לאותו עורך הדין שכר טרחה. רבים מהרוכשים מתבלבלים וחושבים שעורך הדין שהופנו אליו, שומר עליהם ולטובתם, אך לא כך הוא הדבר. הוא שומר על הקבלן והיזם נקודה. בסופשבוע האחרון התפרסמה כתבה באחד העיתונים על קבוצה של עשרות רוכשים שהשקיעו במגדל משרדים וטוענים שהונו אותם. לטענתם, הם לא ידעו שעורכי הדין שאמורים לייצג אותם הם גם אלה שמוכרים להם את הזכויות, כמו כן טענו שהחוזה שעליו חתמו שונה ממה שהובטח להם ועוד.  אחת מהם מספרת כך : בשלב הבא המליץ לי היזם על מ׳ וג׳

קרא עוד »

האם צוואה גוברת על על מוטב בפוליסה?

האם צוואה גוברת על מוטבים בפוליסת ביטוח בשנה האחרונה אני נותן ייעוץ בהתנדבות בטיפול משפטי במשפחות נפגעי והרוגי מחדל אוקטובר 2023, אחת השאלות שחוזרות ונשנות הן בקשר בין מוטב הרשום בפוליסה, לזוכה על פי צוואה. ומה הדין אם בצוואה רשום ההיפך מהמוטב בפוליסה? ובכן, הכלל נקבע בחוק במפורש: “סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון”.  (סעיף 147 לחוק הירושה תשכ"ה-1965). לשון החוק מאוד ברורה בנושא וקובעת כי פוליסות ביטוח אינן נכללות בעיזבון, אלא אם בעל הפוליסה שינה מוטבים או הודיע לחברת ביטוח על קיומה של צוואה. על כן, ככלל, מוטב ששמו צויין בפוליסה גובר

קרא עוד »

ליווי בהליך פרידה

ליווי בהליך גירושין  כמה כיף ומרגש לפתוח את היום בהודעה מלקוחה :  היי איציק יקר, איזו דרך עברנו בשנה האחרונה, מאז קיבלתי המלצה עליך מחברה טובה ועד שסיימתי בגישור תהליך גירושין. גישור שלישי ועם המון עזרה ממך, שליווית אותי בדרך בייעוץ מדויק. אתה העו״ד, ביי פאר, הכי חד שפגשתי. מי שפוגש-ת בך זוכה.  ממני. ע. לפני שנה פנתה אלי הלקוחה שהיתה פרודה מבעלה בבקשה שאייצג אותה בהליך גישור מול בעלה. הם היו פרודים כחצי שנה והדבר הראשון שרציתי להבין, זה את בשלות הצדדים לגירושין. במרבית המקרים יש צד אחד שכבר בשל הרבה זמן להתגרש והצד השני עוד לא הפנים שזה מה שהולך לקרות, או שהוא פגוע וכד׳. היה לי ברור שההליך יקח זמן, ובסופו של דבר הם יתגרשו בהסכמה. עברנו הרבה מהמורות

קרא עוד »

הבאת ילד עם הורה שאינו בן זוג

החלטה על הבאת ילד בין צדדים שאינם בני זוג לאחרונה אני מטפל יותר ויותר במקרים הקשורים ב״זוגות״ שנוצרו במטרה להביא יחדיו ילד לעולם. הם אינם בני זוג ולעולם לא יהיו בני זוגות, אלא התחברו כדי שהאיש יעניק את זרעו לאשה וביחד יביאו ילד/ה לעולם. לעיתים, הגבר חי עם בן זוג, ו/או האשה עם בת זוג, ובכל מקרה ברור שכל החיבור בין שני הצדדים נועד למטרת הבאת ילד לעולם. המטרה שלי במאמר זה, הוא לשפוך קצת אור על מספר נקודות שחשוב מאוד להבין וליישם עוד לפני שהצדדים עורכים הסכם הורות ביניהם: תכירו את המשפחה של הצד השני – בניגוד לזוגות, נשואים או לא נשואים, שהאחד מכיר את השניה לעומק, מכיר את המשפחה המורחבת וכד׳, במקרה הנ״ל אין היכרות מעמיקה שכזו. אני מאוד ממליץ

קרא עוד »

רוצים לדבר איתי השאירו פרטים